הורים ומשפחה

הנגשה ונגישות

11

מהי סביבה  

סביבה היא המרחב שבו האדם חי והיא מורכבת מסביבה פיזית ,חברתית ומהגישה לחיים של הקבוצה שבה הוא חי (משפחה, קהילה). אדם יכול להגיע ליכולות ולהישגים גם כתוצאה מיכולותיו שהועברו לו בתורשה מהוריו ופותחו במהלך השנים, אבל גם כתוצאה מהאפשרויות שהסביבה שבה הוא חי נותנת לו לתפקד.

בארגון הבריאות העולמי הגדירו את המושג מוגבלות (Disability) שהוא נוצר משילוב של  מרכיבי בריאות אישיים של האדם יחד עם מרכיבי ההקשר הסביבתי (WHO, 2001). ישנה חשיבות מאוד גדולה בכך שמדגישים שמרכיבי הסביבה הם בעליי יכולת לשינוי והשפעה על תפקוד של אנשים. כך אנחנו יכולים בשינוי והתאמת הסביבה להשפיע על יכולות האדם לתפקד בצורה טובה יותר מאשר בסביבה שאינה מותאמת. 

11

מהם מרכיבי סביבה

מרכיבי סביבה מחולקים לחמישה תחומים עיקריים: 

1) מוצרים וטכנולוגיה 2) סביבה טבעית ומעשה אדם 3) תמיכה ויחסים 4) גישה 5) שירותים ומדיניות ממשלתית. 

כל אחד ואחד מהמרכיבים האלו וכולם יחד יכולים לשנות את יכולת התפקוד של בני האדם. מיצירת מכשירים מיוחדים על ידי  ההתפתחות הטיכנולוגית כמו שתל מיוחד לאנשים עם לקות שמיעה המאשר שמיעה, דרך כסא גלגלים ממונע היודע לטפס מדרגות. דרך סביבה שבה אדם חי והיא עם עליות וירידות לעומת סביבה היא מישור. הגישה של החברה שבה אדם חי וכיצד היא מתייחסת לאנשים עם מוגבלויות וכיצד היא מחנכת את ילדיה. חוקים המיטיבים עם אנשים עם מוגבלויות לדגמא במדינת ישראל חוקקו את חוק השילוב, וחוק הנגשה פרטנית לציוד והתאמה בבתי ספר, וחוקקו חוקים לתמיכה כלכלית בילדים ואנשים עם מוגבלויות כל אחד על פי הצרכים שלו.  וכך כל הסביבות הללו יכולות להשפיע על ילדים ואנשים עם מוגבלויות ולהשפיע על יכולותיהם להיות שותפים בפעילויות , ךלהרגיש הנאה וסיפוק , ולהרגיש משמעות והערכה עצמית ובכך להשפיע על איכות החיים של האדם. 

11

מהי נגישות סביבה

נגישות סביבה מוגדרת כהנגשת סביבה בתחומים השונים והיא  כוללת: הנגשת סביבה פיזית, הנגשת שירות, הנגשה חברתית ותרבות ארגונית מכילה (אתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, משרד המשפטים). ישנם יחסים דינמיים בין תפקוד וסביבה, ולשינויים בסביבה ישנה השפעה משמעותית על יכולת ההשתתפות של האדם בפעילויות השונות בחיי היומיום שלו.  

מרכיבי סביבה ובכללם תמיכה חברתית וגאוגרפית בנוסף לתעבורה, זמינות צוות ושירותי סיוע, חוקים, ובירוקרטיה יכולים לעודד או לעכב השתתפות ולכן עשויים להשפיע על רמת איכות חיים במבוגרים ובילדים.

היום כשבוחנים יכולות של ילד בהתפתחות  מסתכלים בצורה דינמית גם על הגורמים הסביבתיים ועל המאפיינים של הסביבה שבה הוא גדל. 

1111

השפעת נגישות הסביבה על ההשתתפות ואיכות חיים 

השפעת הסביבה על ההשתתפות נבדקה בשנים האחרונות במספר מחקרים באוכלוסיית הילדים עם ההתפתחות הטיפוסית (הרגילה ) והילדים עם עיכוב התפתחות ומוגבלות התפתחותית. נמצא שהסביבה משפיעה על ההשתתפות של הילדים בפעילויות ומצאו שסביבת הקהילה נמצאה כמשפיעה יותר על תפיסת איכות החיים של הילדים. סביבת הקהילה אצל ילדים ומבוגרים כאחד הינה המורכבת והקשה לשליטה לעומת מרחבי הבית ובית הספר. מחקרים אחרים הוסיפו והדגישו את התפקיד המכריע של  גורמי סביבה (המשפחתית, הקהילתית, הבית ספרית) ונגישות הסביבה בעידוד העצמאות בילדים עם שיתוק מוחי למרות הקשיים הפיזיים. ואת חשיבות הסביבה החברתית/תרבותית כגורם מעודד השתתפות. במחקרים רבים ברחבי העולם ובמדינות שונות נמצא שהשתתפות בילדים עם מוגבלות מוטורית וילדים עם מוגבלות קוגניטיבית הייתה  נמוכה לעומת חבריהם עם התפתחות טיפוסית. יש משמעות גדולה מאוד לדאוג להנגשת כל הסביבות שהילד נמצא בהן- בבית, בבית הספר ובקהילה.

1111

חוק הנגשת סביבה 

הנגשת הסביבה הוכרה כתחום הכרחי שיש לקדמו במסגרת החוקית. נכתבה אמנה בוועידה של האומות המאוחדות  בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות (United nations, 2006) אשר בה שמו למטרה " לקדם  את ההנאה המלאה והשווה של כל האנשים עם מוגבלויות מזכויות האדם וחירויות היסוד, להגן עליה ולהבטיחה, ולקדם כבוד לכבודם הטבוע."  הם מפרטים ש"אנשים עם מוגבלויות כוללים אנשים עם לקויות גופניות, נפשיות, שכליות או חושיות, ארוכות טווח, אשר כתוצאה מיחסי גומלין עם מחסומים שונים, עלולה להימנע השתתפותם המלאה והמועילה בחברה, בשוויון עם אחרים". 

במסגרת חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (1998), הכירה מדינת ישראל בקשיי ההתמודדות של אנשים עם מוגבלויות עם מכשולים סביבתיים רבים. עקרון היסוד של החוק הוא ההכרה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות להכרה ולשוויון ובמחויבותה של החברה בישראל לפעול ליישומן.

מטרתו של החוק להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן אשר יאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולותיו. (פלדמן, 2007 ). 

חלק בלתי נפרד מיישום חוק השוויון נוגע בזכות לנגישות הסביבה החל מזכות לקבלת מידע, דרך השתתפות באופן שוויוני בכל פעילות, ועד לשימוש בכל מתקן ציבורי מבלי שיוצבו בפניו מכשולים פיזיים ומנטליים.

על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, על כל מקום ו/או מוסד ציבוריים ו/או מי המספק מידע לציבור, להנגיש עצמו עבור האנשים עם מוגבלויות. מקום ציבורי מהווה כל מקום אשר נועד לשרת את הציבור וכולל: אתרי אינטרנט המספקים מידע, אולמות הרצאות/כנסים, אולם שמחות, מרכז קהילתי, חנויות ועוד. החוק לכן חל על מרכזי בילוי ובתי הספר ומשתלב בחוק החינוך המיוחד וחוק השילוב.

11

חוק שילוב והנגשה פרטנית בישראל 

התנועה בעולם לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוכית החלה עוד בשנות ה80 (UNESCO, 1994). המגמה לשילוב ילדים עם צרכים בחינוך הרגיל התפתחה בכדי לקדם הישגי עצמאות ויכולות חברתיות. " בית הספר הוא מיקרוקוסמוס של הקהילה המספק הזדמנויות לילדים לפתח ולתרגל  מיומנויות ההכרחיות לתמיכה בסגנון חיים בריא" (Booth, 1997  &  Samdall ).

בארץ חוקק חוק השילוב בשנת התשמ"ח 1988 המאפשר לילדים עם צרכים מיוחדים להשתלב במסגרת חינוך רגילה, בעזרת תוספת שעות הוראה ושירותים מיוחדים. מדיניות משרד החינוך הנגזרת מחוק החינוך המיוחד בכל הקשור לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים היא להעניק זכות קדימה ככל האפשר להשמתו של תלמיד במסגרת החינוך הרגיל, תוך מתן מענה לצרכיו במסגרת הרגילה (יישום חוק החינוך המיוחד, 2006).

במסגרת החוק תלמיד יוכל להשתלב במסגרת חינוך רגילה עם בני גילו, במידה שתוכנית השילוב הנדרשת עבורו מחוץ לכיתה לא עולה על שליש משעות הלימוד בכיתה. בהגדרה בחוק של סוגי התמיכה הניתנים במסגרת השילוב כוללים תמיכה הניתנת על-ידי עובדי הוראה, אנשי סיוע, מטפלים פרא-רפואיים ומטפלים ביצירה והבעה ותמיכה מסוג התאמות שעיקרה שינוי והתאמת הסביבה, הכוללים בין השאר התאמת ציוד ופעילויות.

בחוק מדגישים שלעיתים נדרש יותר מסוג תמיכה אחד בו זמנית בכדי לאפשר את ההשתתפות המרבית של התלמיד המשולב, ושההחלטה על מתן סיוע וליווי אלו נעשית בהתאם לדרגת התפקוד שתיקבע לילד, ובהסתמך על קריטריונים מפורטים שקבע משרד החינוך.

הזכאות מאושרת על ידי ועדת שילוב, כאשר צוות רב מקצועי של המסגרת החינוכית בשיתוף ההורים והילד, בונה תכנית חינוכית יחידנית (תח"י), אשר תתאים לצרכיו וליכולותיו של הילד.

לסיכום, דגמי השתתפות של ילדים עם מוגבלויות בקהילה ובבית הספר עלולים להיות מוגבלים לעומת אלו של ילדים טיפוסיים בני גילם. בשנים האחרונות מחקרים מראים שיש קשר בין נגישות הסביבה, השתתפות ואיכות החיים בילדים עם מוגבלויות. לכן חשוב לדאוג להנגשת הסביבה על פי צרכי הילד ובכך להשפיע על השתתפותו ואיכות חייו בקהילה במדינת ישראל.

11

נאוה גלקופ | פיזיותרפיסטית, עם תואר שני בפיזיותרפיה נוירו התפתחותית ודוקטורנטית בחוג לריפוי בעיסוק ובחוג לחקר הראיה.

אין כרגע כתבות להצגה

הישארו מעודכנים!

הצטרפו לניוזלטר שלנו והיו ראשונים לקבל
תכנים חדשים מהאתר ישירות למייל שלכם

    סמן מי אתה:


    מאמר זה ניתן לקריאה ע"י חברי העמותה בלבד. לצפיה נא התחבר לאתר בכפתור חברי עמותה למעלה משמאל

    עדיין אינך חבר עמותה?
    דילוג לתוכן