התנסות בניידות ממונעת לילדים עם מגבלות מאפשרת להם לחקור את סביבתם, להשתתף בפעילויות ולחוות התפתחות קוגניטיבית, חברתית ותפקודית.
ניידות עצמאית הינו זכות בסיסית של כל אדם וחלק מהתפתחותו . חשוב מאד לאפשר לילדים עם מגבלה בניידות בגילאים ורמות תפקוד שונות גישה לניידות ממונעת המותאמת ליכולתם. ישנם תוכניות רבות ללימוד המיומנות בגנים ובבתי ספר לחינוך מיוחד וגם דרך הפרויקטים של “גו-בייבי- גו” והשאלת כיסאות ממונעים של בית חולים אלי”ן. מחקר על קייטנה טיפולית “ממונע בכיף” מראה שגם ילדים עם מגבלה חמורה יכולים להשתפר וחלקם אף להגיע לעצמאות, ושהחוויה של ניידות ממונעת מעצימה אותם ומשפרת תפקוד חברתי והתנהגותי.
ניידות עצמאית הינו זכות בסיסי של כל אדם [1] וכל ילד זכאי לניידות עצמאית כדי לאפשר התפתחות והשתתפות [2]. דרך תנועה, התקרבות או התרחקות מהורה וחקירה, ילדים מתפתחים קוגניטיבית, רגשית וחברתית [3]. ניידות ממונעת יכולה להוות תחליף עבור ילדים שאינם יכולים לנוע באופן קליל ועצמאי כדי לאפשר גם להם התפתחות. מחקרים מראים שהתנסות בניידות ממונעת מביאה להתפתחות ושיפור קוגניטיבי [4-7].
הורים, אנשי צוות והילדים מדווחים על עליה בהשתתפות, בחוויות בעלי משמעות, הגברת יחסים חברתיים ותחושת מעמד שיוויוני יותר [8,9]. כל זה בנוסף ליתרונות הברורים של הניידות עצמה עבור העצמאות שלהם [9].
החוויה של תנועה עצמאית חשובה גם עבור ילדים הזקוקים להשגחה או עזרה, ללא קשר לעצמאותם. מחקרים מראים שילדים ומבוגרים עם אתגרים קוגניטיביים לומדים ומתקדמים מתרגול בכיסא גלגלים ממונע [12–10].
יש שלושה שלבים של רכישת ניידות ממונעת [13]:
- חקירתי (exploratory)
הילד חוקר את השימוש בכיסא הממונע, סיבה/תוצאה וזקוק לעזרה והשגחה צמודה.
- תפעולי (operational)
הילד לומד לשלוט בכיסא ולהתנייד בסביבה מתאימה וזקוק לעזרה רק מידי פעם.
- תפקודי (functional)
הילד משלב את הכיסא הממונע בחיים היומיומי בסביבות רבות בקרבתו ובקהילה ואינו זקוק להשגחה.
בכל שלב ניידות ממונעת תורמת להתפתחות של הילד, ולכן חשוב לתת לכל ילד הזדמנות ללמוד את המיומנות בהתאם לצרכיו, ולא לשלול אותה בגלל קשיים שיתכן שיעלו תוך כדי ההתנסות. [14] .
ניידות ממונעת מתאימה לילדים המתקשים בניידות מגיל צעיר מאד, אפילו מגיל כשנה או שנה וחצי, כדי למנוע פאסיביות ולאפשר התנסויות בדומה לפעוטות עם התפתחות נורמטיבית. בגיל הזה לומדים ומתרגלים במעון יום/ גן שיקומי ויש שגם ממשיכים ללמוד ולתרגל בבית [15].
פרויקט “גו-בייבי גו” מאפשר לפעוטות וילדים צעירים ניידות על מכונית משחק ממונע. דרך הפרויקט ניתן לקבל מכונית משחק מותאם כדי לתת לפעוט או ילד הזדמנויות של תנועה עצמאית [16]. לפרטים נוספים חפשו “גו בייבי גו ישראל”. ניתן גם לקבל כיסא ממונע מותאם לצרכי הפעוט או הילד דרך פרויקט השאלת כיסאות ממונעים של בבית חולים אלי”ן. ההתנסות המוקדמת חשובה מאד כדי לאפשר התפתחות תואמת גיל.
ילדים המתהלכים או מסיעים כיסא גלגלים ידני בתוך מבנה סגור אך מתקשים להתנייד בחוץ או למרחקים, יכולים להרוויח משימוש בניידות ממונעת [17] . ילדים אלו בדרך כלל רוכשים את המיומנות בקלות ולא צריכים תרגול ממושך.
לעיתים יש צורך ללמוד ניידות בקהילה עם כיסא גלגלים ממונע וזאת על מנת להתגבר על האתגרים הרגילים של ניידות בקהילה (כגון חציית כביש) והאתגרים המיוחדים הנוספים (כגון ניידות בחנות או בתחבורה ציבורית בכיסא גלגלים ממונע). ניידות ממונעת מאפשרת לילדים עצמאות, פעילות מוגברת, יחסי חברות שווים יותר והשתתפות פעילה בסביבתם. ולכן חשוב מאד לעודד רכישת מיומנות זו, אפילו אם זה רק באופן או במקום אחד בו מצליחים להתנייד או לנוע בכיסא גלגלים .
ילדים הזקוקים לעזרה מלאה בניידות בכיסא גלגלים ידני, למשל ילדים עם מגבלה חמורה בתפקודי ידיים או עם מגבלה קוגניטיבית, יכולים להרוויח רבות מניידות ממונעת. חלקם יגיעו לעצמאות שתפתח להם אפשרויות של השתתפות והתפתחות. ילדים שצריכים השגחה או עזרה בניידות ממונעת (ילדים ברמה חקירתית ותפעולית) מקבלים הזדמנויות התפתחותיות חשובות דרך ניידות. ההתנסות בניידות בכוחות עצמם מביאה להתפתחות קוגניטיבית, חברתית והעצמה רבה. עבור אוכלוסייה הזאת יש אפשרות של לימוד בטיפולים בבתי ספר לחינוך מיוחד או השאלה אישית של כיסא ממונע מותאם לצרכי לימוד בתוכנית ההשאלה של בי”ח אלי”ן . ילד עם מגבלה בארבעת הגפים שגר בבית נגיש, ומגיע לעצמאות בניידות בכיסא גלגלים ממונע, זכאי לקבל כיסא מותאם לצרכיו דרך משרד הבריאות (מאוקטובר 2024 השירות יעבור לקופות החולים). לפרטים ראו את הקישור בסוף המאמר.
לימוד ניידות ממונעת נעשה בדרך כלל במסגרות של החינוך המיוחד או דרך פרוייקטים שונים להשאלת כיסא ממונע.
“ממונע בכיף”, קייטנה טיפולית המאפשרת לילדים עם מוגבלות מורכבת ללמוד ניידות ממונעת, נוצרה לתת מענה נוסף והזדמנות למידה אינטנסיבית ומהנה [18]. הקייטנה משלבת תאוריות ומודלים בתוכנית בו כל ילד מקבל כיסא ממונע מותאם אישית לשימוש בקייטנה. במשך שלושה שבועות מתנסים בניידות בסביבות המתאימות ומקבלים הזדמנויות לרכוש את המיומנות של ניידות ממונעת דרך משחקים וחקר עצמי. מחקר שנעשה על 24 ילדים שהשתתפו בקייטנה הראה שלאחר הקייטנה הילדים השיגו מטרות תפקודיות אישיות והשתפרו באופן מובהק במיומנות ניידות ממונעת. שכשליש אף הגיעו לעצמאות. הילדים גם היו יותר אקטיביים, יזמו יותר, היו מועצמים וכן נצפה שיפור ביחסים החברתיים והתנהגותים שלהם. המחקר הראה שגם ילדים עם מוגבלות חמורה יותר הצליחו ללמוד ניידות.
קשה לנבא אצל מי יהיה שיפור לאור חשיפתו לניידות ממונעת. אך חשוב לתת הזדמנות לפתח מיומנויות לילדים שמתקשים בניידות ממונעת, ולא לפסול אותם רק בגלל שמתקשים. יש לתת לכולם הזדמנות לרכוש את המיומנות החשובה [8,18].
חשוב לאפשר לכל ילד ניידות עצמאית וקלה כדי לזמן הזדמנויות להתפתחות ותפקוד.
לפרוטוקול ממונע בכייף: laura.rosenberg@mail.huji.ac.il
1. Fina V Della, Cera R, Palmisano G. The United Nations convention on the rights of persons with disabilities: A commentary. United Nations Conv Rights Pers with Disabil A Comment. 2017;(December):1–769.
2. Sabet A, Feldner H, Tucker J, Logan SW, Galloway JC. ON Time Mobility: Advocating for Mobility Equity. Pediatr Phys Ther. 2022;34(4):546–50.
3. Anderson DI, Campos JJ, Witherington DC, Dahl A, Rivera M, He M, et al. The role of locomotion in psychological development. Front Psychol. 2013;4:440.
4. Bottos M, Bolcati C, Sciuto L, Ruggeri C, Feliciangeli A. Powered wheelchairs and independence in young children with tetraplegia. Dev Med Child Neurol. 2001;43(11):769–77.
5. Jones MA, Mcewen IR, Neas BR. Effects of power wheelchairs on the development and function of young children with severe motor impairments. Pediatr Phys Ther [Internet]. 2012 [cited 2017 Oct 24];24(2):131–40. Available from: https://insights.ovid.com/pubmed?pmid=22466379
6. Feldner HA, Logan SW, Galloway JC. Why the time is right for a radical paradigm shift in early powered mobility: the role of powered mobility technology devices, policy and stakeholders. Disabil Rehabil Assist Technol [Internet]. 2015 [cited 2018 Apr 29];11(2):89–102. Available from: http://www.tandfonline.com/action/journalInformation?journalCode=iidt20
7. Livingstone R, Field D. The child and family experience of power mobility: A qualitative synthesis. Dev Med Child Neurol. 2015;57(4):317–27.
8. Rosenberg L, Cohen R, Maeir A, Gilboa Y. Effects of a powered mobility summer camp as perceived by school staff: a qualitative study. Disabil Rehabil Assist Technol [Internet]. 2021;0(0):1–8. Available from: https://doi.org/10.1080/17483107.2021.1923840
9. Livingstone RW, Field DA. Exploring young children’s activity and participation change following 6 months’ power mobility experience. Br J Occup Ther. 2021;84(11):713–22.
10. Pellichero A, Best KL, Sorita É, Archambault PS, Demers L, Rouault L, et al. Feasibility and clinical applicability of a novel power wheelchair training approach. Disabil Rehabil Assist Technol [Internet]. 2022;0(0):1–9. Available from: https://doi.org/10.1080/17483107.2022.2103189
11. Best KL, Smith EM, Pellichero A, Sorita E, Kenyon L, Lamontagne M, et al. International research priorities on the role of cognition in power mobility device use: In pursuit of informed clinical practices and knowledge translation. Assist Technol [Internet]. 2021; Available from: https://doi.org/10.1080/10400435.2021.1956638
12. Nilsson L. Powered mobility for people with profound cognitive disabilities leads to developing occupational performance. Br J Occup Ther [Internet]. 2019 [cited 2019 Apr 30];82(11):655–7. Available from: https://doi.org/10.1177/0308022619839617
13. Field DA, Livingstone RW. Power mobility skill progression for children and adolescents: a systematic review of measures and their clinical application. Dev Med Child Neurol. 2018;60(10):997–1011.
14. Kenyon LK, Massingill B, Farris JP. Using a child’s power mobility learner group to tailor power mobility interventions: a case series. Disabil Rehabil Assist Technol [Internet]. 2021;0(0):1–7. Available from: https://doi.org/10.1080/17483107.2021.1926562
15. Tefft D, Guerette P, Furumasu J. The impact of early powered mobility on parental stress, negative emotions, and family social interactions. Phys Occup Ther Pediatr [Internet]. 2011 [cited 2018 Jun 19];31(1):4–15. Available from: http://informahealthcare.com/potp
16. Martin MR, Dischino M. Go Baby Go! the Freedom of Movement. Palaestra [Internet]. 2017;31(3):14–7. Available from: http://ezproxy.library.dal.ca/login?url=http://search.ebscohost.com/login.aspx?direct=true&db=c8h&AN=126273854&site=ehost-live
17. Rodby-Bousquet E, Paleg G, Casey J, Wizert A, Livingstone R. Physical risk factors influencing wheeled mobility in children with cerebral palsy: a cross-sectional study. BMC Pediatr [Internet]. 2016;16(1):165. Available from: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27724880%5Cnhttp://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?artid=PMC5057439
18. Rosenberg L, Maeir A, Gilboa Y. Evaluating a Therapeutic Powered Mobility Camp for Children with Severe Cerebral Palsy: Évaluation d’un camp thérapeutique de mobilité motorisée pour les enfants atteints de paralysie cérébrale grave. Can J Occup Ther. 2021;
התחברות
מאמרים 
