מעקב התפתחותי אחר פגים – השחרור מהפגייה הוא רק תחילת הדרך

הקדמה

מחקר ישראלי בחן את התוצאות הנוירו־התפתחותיות של ילדים שנולדו כפגים במשקל לידה נמוך מאוד, מתחת ל־1,500 גרם, במחוז חיפה והגליל המערבי. המחקר נערך כמחקר חתך רטרוספקטיבי וכלל את כלל הילדים שנולדו בין השנים 2006–2016 והיו במעקב באחד משבעת המרכזים להתפתחות הילד של שירותי בריאות כללית באזור. הנתונים נאספו בדיעבד מתוך הרשומות הרפואיות הממוחשבות, ילדים עם מומים מולדים משמעותיים או הפרעות כרומוזומליות הוצאו מהמחקר. בסך הכול נכללו 436 ילדים, שהיו בני 3–13 שנים בעת איסוף הנתונים. 

הממצאים הצביעו על שיעור משמעותי של קשיים התפתחותיים: כ־55% מהילדים נמצאו עם התפתחות תקינה, 33.4% אובחנו עם עיכוב שפתי, 12.2% עם עיכוב התפתחותי גלובלי ו־8.9% עם שיתוק מוחין. בקרב ילדים שנולדו לפני שבוע 28, שיעורי הקשיים היו גבוהים יותר: כ־45% אובחנו עם עיכוב שפתי, 22% עם עיכוב התפתחותי גלובלי ו־20.2% עם שיתוק מוחין.

נמצא קשר בין גיל היריון צעיר ומשקל לידה נמוך, לבין סיכון מוגבר לתוצאות התפתחותיות לא תקינות. בנוסף, המחקר הצביע גם על פערים מובהקים בין קבוצות אוכלוסייה, כאשר שיעור הליקויים ההתפתחותיים היה גבוה יותר בקרב ילדים לא־יהודים לעומת ילדים יהודים. החוקרים מדגישים כי לא ניתן להסיק על קשר סיבתי למוצא אתני, וכי ייתכן שהפערים קשורים למצב חברתי־כלכלי, נגישות לשירותי בריאות, מודעות בריאותית, מחסומי שפה והבדלים בהקצאת משאבים בפריפריה.

מסקנת החוקרים היא כי בישראל נדרש מערך ארצי, שיטתי וארוך טווח למעקב אחר פגים לאחר השחרור מהפגייה, הכולל איסוף נתונים התפתחותיים, הערכה רב־מקצועית והקצאת משאבים מותאמת. כיום קיים בישראל איסוף נתונים נרחב על התקופה הסב־לידתית והאשפוז בפגייה, אך חסר מאגר לאומי שיטתי המתעד קשיים התפתחותיים לאחר השחרור.המחקר מדגיש כי עבור פגים במשקל לידה נמוך מאוד, המעקב הרפואי לבדו אינו מספיק, ויש צורך ברצף טיפולי הכולל גם מעקב וטיפול התפתחותי נרחב לאורך הילדות.