התמודדות עם המעבר מבית הספר לחיים בקהילה באמצעות משחק מותאם: קבוצת מחקר יישומי

ליצירת קשר: לורי רוזנברג PhD OTR    laura.rosenberg@mail.ac.il

רקע ומוטיבציה למחקר

המעבר מבית הספר לחיים הבוגרים הוא שלב משמעותי בחיי כל צעיר, אך עבור אנשים עם מוגבלויות- ובמיוחד בוגרי מסגרות חינוך מיוחד – מדובר באתגר מורכב במיוחד. שלב זה מסמן את תום תקופת השגרה שבה האדם היה חלק ממערכת תומכת, מוכרת ויציבה: צוות חינוכי-טיפולי, חברים קבועים וסביבה מוכרת. כעת, עם סיום הלימודים, נדרש הבוגר להתמודד עם חוסר ודאות, עם צורך בהשתלבות מחודשת בקהילה, ועם עלייה חדה ברמת האחריות האישית, הבריאותית והיומיומית – כאשר לעיתים התמיכה המצויה במערכות רפואת הילדים פוחתת במעבר לרפואת מבוגרים.

מתוך מודעות לחשיבותו של שלב זה, יזמה קבוצת המחקר בבית הספר “אילנות” תהליך חקר מעמיק, שנועד להבין את החוזקות והקשיים שחווים צעירים עם מוגבלות עם תום לימודיהם במסגרת החינוך המיוחד. הקבוצה ביקשה לבחון דרכים חדשניות ורגישות ליצירת שיח פתוח ומשמעותי על אתגרי המעבר.

בחירת כלי ההתערבות: משחק ככלי חינוכי-טיפולי

כחלק מן התהליך, נבחר כלי ייחודי – משחק שנבנה במקור על ידי צוות רפואי בסקוטלנד עבור צעירים עם ספינה- ביפידה במעבר מרפואת ילדים לרפואת מבוגרים (Levy, Farley & Campbell, 2024) . המשחק נועד לעורר שיח כן על נושאים מורכבים, להעלות מודעות, ולהעצים תחושת מוכנות לשלב הבא. עם זאת, היה צורך להתאימו לשפה, לתרבות, לסוגי המוגבלות ולסיטואציות הרלוונטיות למציאות הישראלית ולמערכת החינוך.

קבוצת המחקר חתרה לפיתוח גרסה מותאמת של המשחק – כזו שתעסוק בקשיים הקונקרטיים של בוגרי החינוך המיוחד בישראל, תאפשר חיבור רגשי אמיתי, ותעודד חשיבה קבוצתית על דרכי התמודדות יעילות עוד לפני המעבר בפועל. העובדה שנמצאו נושאים אוניברסליים המשותפים לכלל המשתתפים, חיזקה את תחושת השייכות של המשתתפים והפחיתה תחושת בדידות.

שאלת המחקר והמתודולוגיה

שאלת המחקר המרכזית: אילו אתגרים חווים אנשים עם מוגבלות עם סיום לימודיהם במסגרות חינוך מיוחד, ומהן דרכי ההתמודדות האפשריות?

שיטת המחקר

קבוצת בהשתתפות שישה תלמידים בוגרים המתמודדים עם מצבים רפואיים כרוניים שהחלו בילדותם . הקבוצה בחרה, בהצבעה דמוקרטית, להתמקד בהתאמת המשחק הסקוטי, מתוך כמה אפשרויות למחקר פעולה.

המשתתפים התנסו במשחק, בחנו את תכניו והסירו קלפים שנמצאו לא רלוונטיים לחוויותיהם. כמו כן, התקיים שיח מקוון עם מפתח המשחק המקורי, במסגרתו דנו בתהליך הפיתוח, באתגרים שזוהו ובתגובות שהתקבלו מקהלים שונים בעולם. במקביל, התקיימה קבוצת מיקוד עם שני בוגרי חינוך מיוחד השוהים במרכז יום, מתוך מטרה לזהות את הכוחות והקשיים שעמדו בפניהם עם סיום לימודיהם.

המשתתפים שינו חלק מתכני הקלפים, עידנו את הסגנון והפכו את המשחק ל”חווייתי” ו”משחקי” יותר, מבלי לאבד את עיקר מטרתו ככלי טיפולי-שיחתי.

תיאור המשחק

המשחק מבוסס על עבודה קבוצתית, ובנויה מקלפים. בוחרים המשתתפים שלוש דמויות מתוך שש אפשרויות. כל דמות מקבלת שם, והופכת ל”גיבור” שהקבוצה מלווה לאורך המשחק. קיימים מספר סוגי קלפים:

• קלפי “מכשול” – מצבים מאתגרים כגון התמודדות עם טפסים ביורקרטיים או חוסר מידע.
• קלפי “אירועי חיים” – כמו בחירת מסגרת המשך, מעבר מקום מגורים או הזדמנות חדשה.
• קלפי “כוכב” – מציינים משאבים או פתרונות, כגון קורס מתאים או שירות נגיש.
• קלפי “חבר” – דמויות תומכות שמסייעות בהתנהלות היומיומית.

בתחילת המשחק מחולק קלף אחד אקראי לכל דמות. כל שחקן זורק קובייה בתורו, והקבוצה שולפת קלף בהתאם למספר וסדר הקלפים. יחד הם מחליטים איזה גיבור יקבל את הקלף שנשלף. מטרת המשחק היא להוביל כל דמות לצבירת 15 נקודות – כאשר קלפים שליליים המורידים נקודות מייצגים מכשולים וקלפים חיוביים המוסיפים נקודות מייצגים משאבים.

ציטוטים מהמשתתפים

– “הרגשתי שהמשחק משקף את המציאות. כמו שלכל אחד יש ‘ארגז כלים’, גם הגיבורים התחילו עם קלף – זה הרגיש אמיתי.”

– “המשחק עזר לי להבין מה עומד לקרות ואיך אפשר להתמודד. זה הרגיע אותי.”

– “למדתי איך לחשוב לבד. איך להתנהל בלי שמישהו אומר לי מה לעשות.”

– “המשחק נתן לי דחיפה – להאמין בעצמי ולהבין שהחיים ממשיכים גם אחרי בית הספר.”

דיון ומסקנות

המשחק יצר קרקע פורייה לשיח רגשי, מעמיק וכן. המשתתפים הדגישו את התחושה שהמשחק “משקף את המציאות”, ומאפשר ללמוד על אפשרויות קיימות, לפתח תחושת שליטה ולהבין כיצד ייראה שלב החיים הבא. ההתמודדות המשותפת, תוך בחינת תרחישים ריאליים, העניקה תחושת מוכנות, עצמאות ותקווה.

סיכום

המחקר היישומי ממחיש כיצד משחק מותאם, המבוסס על חוויות אמיתיות ומעוצב בשיתוף עם קהל היעד, יכול להפוך לכלי משמעותי בתהליך ההכנה לחיים הבוגרים עבור אנשים עם מוגבלות. יצירת שיח פתוח, חווייתי ולא שיפוטי מסייעת לחשוף צרכים עמוקים, לפתח תחושת מסוגלות, ולבנות אמון בעתיד.

המודל שפותח בבית הספר אילנות בירושלים עשוי לשמש השראה למוסדות חינוך וטיפול נוספים המבקשים להתמודד עם שלב המעבר בצורה חדשנית, רגישה ומשמעותית.

מתעניינים במשחק?

לחצו על הקישור ותגיעו אליו ישירות.