הכנה למעבר לכיתה א’

טיפים להורים לסייע לילד לעבור בהצלחה את המעבר מהגן לכיתה א’ ולהתמודד עם השינויים הצפויים.

תקופת המעבר מהגן לבית הספר הינה תקופה מורכבת עבור ההורים ועבור ילדם. מעבר לתיק הכבד מלא הספרים, מוטל על הילד גם “תיק” מלא ציפיות. אותן ציפיות כוללות בין היתר את הישגיו האקדמיים ואת הישגיו החברתיים: כולם רוצים שהילד שלהם יהיה מצטיין, פופולארי ואם אפשר אז גם חביב המורה.

איך ניתן לעבור את השינוי הזה בשלום?

• צריך לזכור שכל שינוי, ועל אחת כמה וכמה שינוי מהותי מסוג זה, דורש תקופת הסתגלות שמתחיל עוד בזמן שנתו האחרונה בגן. לפיכך יש לאפשר לילד כמו גם להוריו, את המקום החושש ולהבין שכל תקופת הסתגלות לוקחת זמן ואין טעם להאיץ בתהליכים. על ההורים ועל אנשי המקצוע מוטלת האחריות להפגין חוסן ולחזק את הילד בתקופתו הקשה ובינתיים (רק בינתיים) להניח בצד את כל הדרישות שמביאות עמן גם הרבה לחץ.
• הרבה מאנשי המקצוע ומההורים שמים דגש על דברים “אקדמיים” כדוגמת הכרת מספרים ואותיות וכן דגש על המוטוריקה העדינה ומזניחים את הבשלות הרגשית, שזהו דווקא אחד המאפיינים החשובים למוכנות לכיתה א’. בדיוק כמונו המבוגרים, ילד לא יהיה פנוי ללמידות חדשות טרם למד את סביבתו, הכיר את חוקי ההתנהגות המצופים ממנו במסגרת ומרגיש מספיק בטוח לפעול בה. לכן צריך לשים דגש ולחזק גם את התחום הזה לצד מתן משימות קונקרטיות.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות?

• לגרום לילד להרגיש שהוא בטוח לפעול. הביטחון שהצוות החינוכי והוריו מפגינים כלפיו בסופו של דבר יוטמעו בו ויהפכו להיות “קול” פנימי. חזקו אותו על הצדדים החיוביים שבו (ולא על מה שהייתם רוצים שהוא יהיה) והדגישו אותם.
• יש להסביר לילד  את השינוי ואף להראות לו באופן מוחשי במה השינוי כרוך.
  הרבה מן המסגרות מציעות ימי קליטה שבמהלכם הילד והוריו מכירים את המורה וכן את סביבת בית הספר. יום מסוג זה חשוב ביותר- אין לוותר עליו ואף לדרוש אותו. ברגע שהסביבה תהיה מוכרת ושהילד (כמו גם ההורים) יראו פרצוף חביב לנגד עיניהם, על אף שהוא אינו מוכר, כבר רמות החרדה והלחץ לקראת השינוי ירדו. בפגישה מסוג זה ניתן לשאול את כל השאלות על מנת באמת להפיג את החשש ושוב לזכור שבבוא העת דברים יראו פחות נוראיים ושכל שינוי דורש זמן הסתגלות.
• הצוות החינוכי בגן, יכול לשוחח עם הילד על השינוי המצופה. אף ניתן להשתמש בעזרים ויזואליים (למשל תמונה של כיתה ומורה) כדי להסביר לו את ההבדלים ולקראת מה הוא הולך. במידה וישנם ילדים נוספים מהגן שממשיכים איתו לאותה כיתה או בי”ס זה עשוי לעזור לרמת הביטחון ולהקטין את תחושת הבדידות. חשוב לציין זאת.
• קבוצות הכנה לכיתה א’ או אפילו זמן למידה בבית עשוי מאוד לסייע למוכנות ולבשלות מבחינת הדרישות. חשוב שעובדים עם הילד להרגילו לתנאים שבבי”ס דהיינו, להושיבו ליד שולחן, להרגילו להשתמש בקלמר שיכיל צבעים, עפרונות, מחדד ומחק וכן מחברת. שוב חשוב להדגיש, אין הכוונה להושיב את הילד שילמד כבר בגן את החומר שנועד לילדי בי”ס היסודי, אלא המטרה היא שיגיע מוכן וכך יחוש בטחון ברגעים שידרשו ממנו לבצע משימות מסוג זה. יש להעניק לילד משימות שהולמות את רמתו, מאתגרות ובסיומן הוא ירגיש תחושת יכולת. משמע, לא משהו קשה מדי שצריך סיוע ממבוגר באופן תמידי אך מנגד לא משימה קלה שאינה הולמת את רמתו הקוגניטיבית.
• לא לוותר על המשחק! ילדכם עדיין ילד ולכן הוא עודנו לומד את העולם באמצעות משחק. ניתן לשלב אלמנטים רבים של אוריינות, חשבון, פתרון בעיות וויסות התנהגות דרך משחק. אפשרו לילדכם להישאר במקום “המשחקי” בו הוא חש בטוח ושמח.