פסיכולוגית התפתחותית מומחית. עוסקת באבחון, טיפול והדרכת הורים לילדים עם קשיים התפתחותיים ורגשיים מאז שנת 2000.
זיהוי תמרורי אזהרה הדורשים התערבות פסיכולוגית במרכזים טיפוליים לתמיכה בילדים עם מחלות כרוניות.
אם ילדך אינו מדבר בגן על אף שבבית הוא מתבטא בחופשיות, ייתכן והוא סובל מאילמות סלקטיבית.
אילמות סלקטיבית מוגדרת כחוסר דיבור במצבים בהם יש ציפיה לדבר, על אף היכולת לעשות זאת .חוסר הדיבור אינו נובע מקשיים התפתחותיים, שפתיים או תקשורתיים וגם לא מחוסר היכרות של השפה. המונח סלקטיבי מתייחס לכך שהדיבור יופיע במקומות מסוימים ועם אנשים מסוימים אך לא עם אחרים. היקף התופעה ועוצמתה שונה מילד לילד. שיעור הילדים באוכלוסיה המאובחנים עם אילמות סלקטיבית הוא בין 1-2%אך נראה כי ילדים רבים אינם מופנים כלל לאבחון בשל חוסר מודעות.
לרוב מדובר בילדים עם אינטליגנציה תקינה. תופעה זו קיימת בשכיחות גבוהה יותר אצל ילדים דו -שפתיים או עולים חדשים. ילדים עם אילמות סלקטיבית מתוארים פעמים רבות כביישנים, חששנים, זהירים, מאופקים, רגישים מאד וכזקוקים לזמן ארוך כדי להסתגל לשינויים. תכונות נוספות המתוארות הן עקשנות ופרפקציוניזם. לרוב בבית ובסביבה בה מרגישים בטחון, ילדים כאלה יתנהגו בצורה חופשית ופתוחה מאד.
אילמות סלקטיבית יכולה להתבטא בדרכים שונות אצל ילדים שונים: חלקם לא ידברו כלל עם אנשים מחוץ למשפחתם, חלקם ידברו עם ילדים אך לא עם הגננת, ילדים אחרים ידברו אך בלחש ועוד.
זיהוי תמרורי אזהרה הדורשים התערבות פסיכולוגית במרכזים טיפוליים לתמיכה בילדים עם מחלות כרוניות.
חשיבות השתתפותם של ילדים עם מוגבלויות בפעילויות יומיומיות והשפעתה על איכות חייהם והתפתחותם.
איך דו לשוניות משפיעה על התפתחות השפה של ילדים, ומתי כדאי לפנות לאבחון?