-
בניית מטרות שמוסכמות על 2 הצדדים:
בשיחה והערכה משותפת בודקים את צרכי הילד והמשפחה, רצונותיהם ויכולותיהם. משתמשים במדד ה COPM ומדרגים את חשיבות הפעילות הרצויה (ציון 10 נכתב לצד הפעילות הכי חשובה למשפחה ולילד). אחרי דירוג החשיבות, מדרגים את הביצוע של אותה פעילות כיום. (ציון 10 נכתב ליד פעילות שמבוצעת בצורה מצויינת לפי הערכת המשפחה והילד)
לדוגמה: 3 פעילויות מתחום התנועה:
|
חשיבות לילד ולמשפחה |
דירוג הביצוע הנוכחי |
| ישיבה יציבה, |
8 |
7 |
| עמידה עצמאית |
6 |
9 |
| הליכה יציבה בתוך מבנה |
9 |
4 |
מומלץ לשוחח ולכתוב גם במילים איך המשפחה מקווה לראות את ביצוע המיומנות
אחרי פרק הזמן המוגדר עבור המטרות.
- תכנון משותף:
המשפחה והמטפל מגדירים ביחד כיצד תתקדם תוכנית הטיפול ומהם התפקידים של המשפחה והמטפל בתהליך.
תפקיד המשפחה בדיון: מהם המשאבים שעומדים לרשותם, מהם העוצמות וההעדפות של המשפחה, מה ההתאמות הנחוצות לתרבות המשפחה לקהילה ולילד עצמו.
תפקיד המטפל בדיון: לספק מידע על סמך הניסיון הטיפולי שלו וההוכחות המחקריות. לתת מידע זה באופן מילולי, כתוב ומקוון. המטפל צריך לעזור למשפחה ליצור קשר עם אנשי מקצוע ומשפחות נוספות. המידע צריך להגדיר מה צריך להתקיים על מנת שהילד ישיג את המטרות שנבחרו ומה סדר היום המומלץ שבתוכו יש צעדים לקראת השגת המטרה.
בסיום הדיון צריכים להגיע להסכמה מה יהיה ההבדל בתפקוד כאשר ההתערבות תחשב למוצלחת. ומתי במהלך היום נכון לפעול עם הילד להשגת המטרות. שאלות מומלצות לעזרה בשלב זה הם:
- עם סיום ההתערבות, איזה ביצוע של הילד יגרום לך להתפעל?
- מה יעשה את ההבדל בין הביצוע עכשיו לביצוע שאתה רוצה שיקרה?
- מה יהיה הצעד הראשון בקידום המעבר מהביצוע עכשיו לביצוע שאתה רוצה שיקרה?
- מה אתה (משפחה/מטפל) יכולים לעשות כדי לקדם את המעבר מהקיים לרצוי?
מסגרת זמן ומקום:
- האם יש מצבים מסוימים בהם הילד מראה את הקושי .
)למשל: אם הקושי הוא ישיבה- "באילו מצבים או מקרים קשה לו לשבת?"(
- מה עושים במצבים של הקושי?
- האם יש זמנים שנוחים במיוחד לילד ולמשפחה לעבוד על פעילות כזו?
- האם יש זמנים קשים במיוחד לעבודה כזו?
הגדרת תפקידים:
- מי יכול להיות אחראי לבצע פעילות עם הילד בזמן מסויים?
- האם יהיה מי שיתמוך בילד בזמן שיבצע פעילויות להשגת המטרה?
- כיצד המטפל יכול לסייע לכם בהשגת המטרה?
דוגמה לתוכנית של פעילות יומיומית להשגת מטרה:
הליכה יציבה של הילד בתוך מבנה
| שעה |
פעילות שגרתית |
פעילות של הילד |
משתתפים ותפקידים |
| 7:00- 8:00 |
קימה והתארגנות
לבית הספר |
ירידה במדרגות |
אבא/ אמא:
ליווי ורמז מילולי או תחושתי |
| 16:00- 18:00 |
מנוחה ומשחק בבית |
רכיבה על תלת אופן
במגרש סמוך |
אמא: השגחה; אח: משחק עם הילד, עזרה- רק אם הילד מבקש |
2. ביצוע משותף של תוכנית הטיפול
בחלק זה של המודל המשפחה והמטפל מתרגלים עם הילד לפי התוכנית ומקיימים שיחה קבועה על התוכנית. השיחה כוללת התייחסות להערכת יכולת הביצוע של התוכנית:
" האם הצלחנו לבצע את התוכנית שבנינו?"
"האם הפעילויות שתכננו היו טובות?"
ההורים והמטפלים צריכים בשלב זה לשתף במחשבות ובתצפיות- האם יש שינויים במצבו של הילד, ביכולותיו, בהצלחות ובאתגרים. בשלב זה צריך לבדוק שוב אם התוכנית מתאימה לצרכי המשפחה והמשאבים המשתנים.
אם ההתערבות הצליחה-כיצד נתקדם.
אם לא הצליחה, או- אם עלו קשיים לא צפויים, דנים בפתרונות אפשריים ומשנים את תוכנית ההתערבות בהתאם לכך.
3. הערכה משותפת של השגת המטרה:
בזמן בו נקבע מראש להשגת המטרות יש לבדוק אם המטרה אכן הושגה, המשפחה והמטפל צריכים לסכם ביחד:
האם ההתערבות הייתה יעילה?
האם המטרות הושגו?
אך הילד מבצע את התפקוד כיום?
איזה יכולות יש למשפחה לעזור בהמשך התוכנית ? היכן יש פחות יכולות לתמוך בתהליך?
