קלינאית תקשורת, חטיבת טיפולי שפה ודיבור בחברת שטיינר.
מאמר העוסק בילדים המגיעים לבדיקת שמיעה במכון השמיעה לאחר שהופנו על ידי רופא הילדים או רופא אף-אוזן-גרון בשל מה שמכונה “נוזלים”, או ליקוי שמיעה “הולכתי”.
איך דו לשוניות משפיעה על התפתחות השפה של ילדים, ומתי כדאי לפנות לאבחון?
מהי דו לשוניות ומי נחשב דו לשוני? כיצד דו לשוניות משפיעה על התפתחות שפה של ילדים?
דו לשוניות היא תופעה נפוצה בארצות הקולטות מהגרים ועליה. ילד נחשב דו לשוני כאשר חשוף כבר מהשנים הראשונות לשתי שפות במקביל. לעתים שני הוריו דוברים שפות שונות ולעתים נחשף הילד לשפה נוספת באמצעות מטפל/ת ו/או מסגרת חינוכית.
ילדים החשופים לשתי שפות במקביל עלולים להתחיל לדבר מאוחר יותר מילדים חד לשוניים בני אותו גיל. איחור זה איננו מדאיג כשלעצמו, כיוון שילדים דו לשוניים בעלי שפה תקינה ישלימו את הפערים השפתיים בכוחות עצמם, ללא התערבות של קלינאי התקשורת.
חשוב להדגיש, כי דו לשוניות איננה פוגעת ביכולות השפתיות של הילד, אלא אף מקדמת את המודעות של הילד לשפה ומשפרת את יכולותיו הקוגניטיביות.
המחקרים של השנים האחרונות מראים כי גם במקרים של ילדים לקויי שפה, אין דו הלשוניות פוגעת ביכולותיהם ההבעתיות וכיום ממליצים להורים של ילדים דו לשוניים להמשיך את החשיפה לשפת האם במסגרת הבית.
שפת אם עשירה ותקינה מהווה בסיס חשוב, עליו תירכש השפה השנייה של הילד.
ליקויים בשפת האם יצביעו ככל הנראה גם על ליקויים עתידיים בשפה השנייה. לעקביות החשיפה לשפה חשיבות רבה וקלינאי התקשורת ממליצים כי כל דובר יקפיד להשתמש בשפה קבועה מול הילד ושהילד ימשיך לקבל דגמי שפה מגוונים אך קבועים– כך למשל, בגן הילד חשוף באופן קבוע לשפה אחת, ובבית- אם האב דובר עם הילדים עברית והאם – ספרדית, עליהם להשתמש באופן עקבי באותה השפה כשהם משוחחים עם ילדיהם ולא לערבב בין השפות.
מאמר העוסק בילדים המגיעים לבדיקת שמיעה במכון השמיעה לאחר שהופנו על ידי רופא הילדים או רופא אף-אוזן-גרון בשל מה שמכונה “נוזלים”, או ליקוי שמיעה “הולכתי”.
כיצד תפקודי המערכת החזותית משפיעים על בקרת יציבה, התפתחות מוטורית וקוגניטיבית, ומהם הכלים לטיפול ושיפור בתפקודים אלה?
איך להקל על המעבר למזון מוצק, לעודד חוויית אכילה חיובית ולשפר את התפתחות תפקודי האכילה של התינוק.