כדי לענות על זה צריך קודם הסבר קצרצר על מלים כמו תקשורת, הבעה והבנה. תקשורת הינה היכולת ליצור קשר עם הזולת – ולא משנה אם זה אמא, אבא, סבתא או גננת. דוגמאות לתקשורת הינה היכולת של הילד/ה לענות לקריאת שמו, לתת חיוך בתגובה לחיוך שהוא מקבל וגם לחוות חוויה משותפת כמו להסתכל ביחד עם ההורה על צפור בשמיים.
הבנה הינה היכולת להבין / לבצע בקשה מדוברת. כמו לבקש מפעוט להצביע איפה עיניים שלו או להביא את הבקבוק שלו. איזה הורה לא יתרגש כאשר ילדו בפעם הראשונה מבצע פקודה ! והבעה היא יכולת להגיד מלים וגם משפטים וזה ללא קשר לאיכות הדיבור גם אם הוא משובש.
לא סיימנו עדיין: אנו גם צריכים לדעת מתי ילד ללא קושי מתחיל לעשות את הדברים האלו – ליצור קשר, להבין ולדבר.
ילדים מתחילים ליצור קשר כבר בחודשים הראשונים לחייהם. תינוקת בת חודשיים מביטה בעיניי אמה בזמן הנקה ותינוק צוחק בתגובה שאמא מצחיקה אותו. כבר בגיל ששה חודשים התינוק הגדל כבר משמיע הבהרות כמו "באבא", "גאגא" או "מאמא" ומשם ממש לא רחוק היום שהוא כבר מקשר בין המילה "אבא" לאביו ו"אמא" לאמו. אך מלים של ממש לרוב נשמעים סביב גיל שנה. כבר בגיל 18 ח' יש אוצר מלים של 20 מלים ועד גיל שנתיים יש לצפות מילד אוצר מלים סביב 50 מלים ויכולת לצרף שתי מלים יחדיו. כבר בגיל 3 שנים הילד אמור לנהל שיחה של ממש עם הוריו ועם אוצר מלים עשיר ורחב.
ואחרי מיני קורס הזה נוכל לענות על השאלה שלנו – מתי זה נקרא עיכוב בדיבור – ילד שלא משיג את ה"אבני דרך" שציינתי לעיל הוא בגדר "חשוד" לקיום של עיכוב שפתי או דיבור כזה או אחר.
