לענות לטלפון, לקרוא SMS, לקרוא את המייל או את הסטטוס החדש בפייסבוק, לבדוק מדוע הילד התחיל לפתע לבכות, לבשל צהריים כי אנחנו כבר מרגישים את הרעב מדגדג לנו בבטן- לכל כך הרבה גירויים אנחנו צריכים להגיב בסביבתנו, אבל לפעמים אין די בכך שנגיב נכונה לגירויים הללו. לעיתים נדרש מאתנו שתגובתנו תהיה זריזה ותעמוד בזמן שהוקצב לה, למשל: מטלה שבה אנו צריכים "לעמוד בזמנים" מאלצת אותנו להקפיד על ריכוז וקשב לאורך זמן. איך נבדיל בין אדם שאינו קשוב, כי אינו מסוגל להישאר מרוכז לאורך זמן, לבין אדם קשוב, אשר מסוגל לתת תשובה נכונה אם רק יינתן לו עוד זמן לכך (כמו מבחן פסיכומטרי). אלא שלעיתים לא מדובר רק במבחן לשם מתן ציון, אלא במבחן הישרדות של ממש. לתגובה המהירה שלנו יש השפעה מכרעת על חיינו ועל חיי הסובבים אותנו, כמו למשל, להזיז במהירות את ידו של ילד המנסה לגעת בנר הדולק או כאשר אנו נוהגים ברכב ולפתע ילד קופץ לכביש, נדרשת מאתנו תגובה מהירה מאוד בזמן קצר.

כמה עובדות על בעיית קשב

בעיית קשב היא הפרעה קוגניטיבית-התנהגותית.

בעיית קשב נוצרת כתוצאה מאלמנטים גנטיים ומאלמנטים סביבתיים.

בעיית קשב מתגלה לרוב בתקופת הילדות ומלווה את הלוקה בה לאורך כל חייו.

בעיית קשב מורכבת משלוש קטגוריות אופייניות- קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות.

הדרך שבה בעיית קשב מתקשרת לבעיית תזמון

מטלה שבה אני צריכים "לעמוד בזמנים" מאלצת אותנו להקפיד על ריכוז וקשב לאורך זמן. כלומר, מוטל עלינו לגלות ערנות ומיקוד במהלך המטלה. הסובל מבעיית קשב עשוי לחוות קושי בשמירה על ערנות ומיקוד, ועל כן ייתכן שבזמן ביצוע המטלה ירחף בעולם משל עצמו או יגיב לגירויים שאינם קשורים למטלה. לדוגמא: ילד עם בעיית קשב, אשר אינו סובל מקשיים בלימודי הנדסה, אולם במהלך מבחני ההנדסה דעתו מוסחת על-ידי מטוס שחלף מול החלון או על ידי שיעול של חברו לכיתה. לכן, ציוניו במבחנים נמוכים ואינם משקפים את בקיאותו בתחום.
מכאן שהסובל מבעיית קשב עשוי לקבל ציון לא מוצלח במבחן ולהיחשב בעייני המורה לילד שאינו שוחה בחומר, אבל לו היה מצליח הילד להתרכז בבחינה ואולי לו היה מקבל לשם כך תוספת זמן- הוא יכול היה להפגין את הידע שלו ומכאן שהציון שלו (וגם דעת המורה) היה משתנה.

עומדים במבחן

תוצאות המבחנים הממוחשבים המעריכים בעיית קשב, מפרידות בין ליקויי קשב, אימפולסיביות, היפראקטיביות ותזמון, אולם קיימת בעייתיות באבחון מדד התזמון. זאת משום שהסובל מליקויי תזמון עשוי להיות מאובחן בטעות כסובל מליקויי קשב (הדבר מתרחש כאשר בעיית התזמון נמדדת בטעות במבחן הממוחשב רק לפי זמן מהירות התגובה), ומכאן שגם יקבל טיפול שגוי שלא יעזור לו להתמודד עם הבעיה האמיתית שממנה הוא סובל. כדי להתגבר על בעיה זו, כדאי לבחור במבחן, שבנוסף למדידת מהירות התגובה, מאפשר לעיתים משכי זמן ארוכים יותר, בהם ניתן להגיב למטלה. כך ניתן להבחין בין נבדקים עם קשיי קשב (שאינם מסוגלים להישאר מרוכזים לאורך זמן, ולכן לא מגיבים נכון) לבין כאלה עם בעיית תזמון (אשר מסוגלים לתת תשובה נכונה אם רק ניתן להם עוד זמן לצורך כך).

מכאן שלמבחן שאותו תבחרו לבצע, יש חשיבות מכרעת על אבחון הבעיה ועל הטיפול בה.

מבדק ה-MOXO  הינו כלי עזר חדשני בתהליך אבחון בעיית קשב.

המבדק מפריד בין ארבעת מדדי הקשב: קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות ותזמון ובוחן אותם תחת מסיחים שמיעתיים וחזותיים, המדמים את סביבתם היומיומית של הנבדקים. מבדק ה-MOXO מספק לנבדקים פרופיל קשב אישי, אשר מציג את ביצועיהם בכל אחד מהמדדים בהשוואה לנורמה ישראלית ובינלאומית עדכנית.

למידע נוסף אודות מבדק ה-MOXO:
https://www.moxo-adhdtest.co.il/