טרום קבלת אבחנה:

תהליך הפניה לאבחון:

שמתם לב לעיכוב של הילד או שהסבו את תשומת ליבכם על ידי צוות הגן- כאן מתחיל תהליך פנייה שדורש מספר שלבים: התהליך מתחיל בפניה לרופא הילדים והוצאת הפניה, מילוי שאלונים ולעיתים גם ביצוע בדיקות מקדימות. הטפסים נשלחים למכון להתפתחות הילד הקרוב למקום מגוריכם. מכאן התהליך משתנה בין קופות החולים- יש שיזמנו לאבחון במכון ויש שיפנו למטפלים בהסכם, יש שיתנו (תנאי) את תחילת הטיפול באבחון רפואי ויש שלא. להלן קישורים לקופות השונות בהן מוסבר התהליך: קופ"ח כללית, קופ"ח לאומית, קופ"ח מאוחדת, קופ"ח מכבי.

זמני המתנה:

חשוב לדעת שמשרד הבריאות מגדיר זמן המתנה סביר להמתנה לקבלת אבחון וטיפול במכוני התפתחות הילד. מרגע הפניה, המענה אמור להינתן בתוך שלושה חודשים, במקרים מסוימים תינתן קדימות. במידה והתור נקבע מעל שלושה חודשי המתנה, הינכם עשויים להיות זכאים לפנייה לשירות פרטי ולקבלת החזר כספי מהקופה. גובה ההחזר כפוף לתעריפי משרד הבריאות כשאת ההפרש אתם מוסיפים.

עלויות הטיפולים:

לכל טיפול במכון של קופות החולים, יש השתתפות עצמית קבועה בתעריף שנקבע על ידי משרד הבריאות, פנייה לשירות פרטי תאפשר החזר עד גובה תקרה אחיד שנקבע גם הוא על ידי משרד הבריאות. במקרים מסוימים- קיימת זכאות לפטור מהשתתפות עצמית: ילדים עד גיל 3, ילדים עם נכויות סומטיות וילדים להורים המקבלים הבטחת הכנסה. חשוב להבין כי זכאות זו לא מגדילה את תעריף ההחזר עבור שירות פרטי אלא רק מבטלת את ההשתתפות העצמית.

קבלת האבחנה:

סינון מידע:

אז אתם בשלב שאחרי הפניה למכון וקיבלתם אבחנה לילדיכם. אבחנה עשויה להיות מקשיי ויסות ועד אבחנות שמזכות בקצבת נכות. מה עושים מכאן והלאה? אני אחלק את זה למספר רבדים ששזורים האחד בשני:

• הרובד הראשון הוא החלק הרגשי. לא פשוט לקבל אבחנה על ילד שהוא כל עולמכם, שתליתם בו תקוות רבות, ולא פעם הורים עשויים להישאר מבולבלים ותוהים לגביה בפרט כשהשאלות לגבי עתידו נשארות תלויות באוויר. זו בהחלט אפשרות לפנות לאבחון נוסף ולקבל חוו"ד נוספת, אם כי שימו לב שאתם בוחרים את איש המקצוע הנכון, בעל ההסמכה המקצועית וכזה שאינו ידוע כמעניק אבחנה הפוכה. זה בשביל שתהיו בטוחים שבוחנים את הילד שלכם בעיניים מקצועיות. לעיתים, האבחנה עשויה להיות דומה אולם המלצות הטיפול וההשמה עשויות להיות שונות. כל מטפל מסתכל מהפריזמה המקצועית שלו ומהפרופסיה ממנה הגיע וככל שתתייעצו יותר, אתם עשויים לקבל יותר דעות. טוב ורצוי לאסוף מגוון דעות, אולם עשו זאת עם אנשי מקצוע שהוסמכו לכך. וזכרו, שאחרי מגוון הדעות ששמעתם, צריך להחליט על דרך בה תקדמו את ילדכם.
• רובד שני הוא סינון המידע שזורם מכל כיוון בנוגע לשיטות טיפול ובחירת מטפלים. בעידן הרשתות החברתיות, בו כל אחד יכול להביע את דעתו המקצועית או הפחות ומידע מופץ בקלות, ניתן להתבלבל. קל להיסחף אחר תיאוריות לא מבוססות והכוונה לטיפולים לא מקצועיים. סביר להניח שככל שתחפרו יותר ברשת, כך תמצאו מגוון גדול יותר של דעות, לרוב מנוגדות. מקובל לשמוע כי חיסונים גורמים לאוטיזם, המלצות על הומאופתיה כמרפאת מחלות ועוד. אז הומאופתיה עשויה לעזור, אולם היא לא באה להחליף טיפול פרארפואי שהילד צריך. שימו לב, שלא מוכרים לכם העשרה כטיפול וחוגי רכיבה טיפולית יכולים להיות מהנים ואפילו לחזק את הביטחון העצמי אולם הם לא תחליף לטיפול המוענק על ידי אנשי מקצוע מוסמכים. בכל הנוגע לבחירת מטפלים- שימו לב לתעודות של המטפל, להכשרה שקיבל, לניסיון שצבר ונסו לקבל המלצות. אל תתביישו לשאול ולברר את מידת התאמתו לטיפול בילדכם. אלו דברים שיסייעו לכם לסנן את ההצעות הלא מקצועיות.
• רובד שלישי הוא פרקטי יותר- לאן פונים, איך מנהלים את מערך הטיפולים והאם זכאים לטיפולים בנוסף להשמה בחינוך המיוחד. לעיתים, ניתן להמשיך לטפל במכון בו אובחנתם- לרוב זו אופציה נוחה. קודם כל מבחינה כלכלית- המחיר הוא נמוך ואחיד, אין צורך להיטרטר עם בירוקרטיה של החזרים ועלויות נוספות. טיפול במכון נכון יותר גם מבחינת ריכוז הטיפול, ניהול התיק על ידי העו"ס, האפשרות לקיום ישיבת צוות של כל המטפלים וקבלת החלטות משותפת. כאשר אתם פונים בפרטי, עליכם להיות מנהלי הטיפול, ולא תמיד מדובר בתפקיד קל. לרוב, באבחנות שדורשות טיפול ארוך טווח, אופציית הטיפול במכון לא תתאפשר. ואז קיימות שתי אופציות: 
  • ילדים שמושמים במסגרות לחינוך מיוחד, יקבלו שם את מגוון הטיפולים שזקוקים להם. לעיתים, ילדים עשויים להיות זכאים לטיפולים בנוסף על מה שמקבלים במסגרת.
  • כאשר ילד לא בחינוך המיוחד, הטיפול ניתן בקהילה. כאן נדרשת היערכות שלכם והתכווננות סביב מערך הטיפולים של הילד לצד התרגול בבית. הטיפול עשוי להיות בצורת התחייבות- מה שמקל מבחינה בירוקרטית. לעיתים, אתם עשויים לקבל אישור לטיפול בהחזרים. חשוב לשים לב כי כיום, משרד הבריאות מצמצם את האפשרות לקבלת החזרים, ניתן לבחון את זכאותכם כאן או מול קופת החולים.

• רובד רביעי ופרקטי- הוא מיצוי כל הזכויות שמגיעות לכם בתחומים רבים. לאחר ההתמודדות עם קבלת האבחנה, יש זכויות שונות שהמשפחה זכאית להן וחשוב לדעת על כך. 

לאחר קבלת האבחנה:

מי שמטופל במכון להתפתחות הילד- פעמים רבות יקבל את המידע בנושא מעו"ס המכון שתוכל גם לסייע לו בקבלתן. מי שלא מטופל במכון, חשוב שיידע את זכויותיו. חלק זה מתחלק לשניים: 

• אבחנות שלא מזכות בנכות- ועדיין עשויות להיות הטבות שונות כמו הטבה במס וזכאות להסעות למוסד הלימודים מטעם הרשות.
• אבחנות המזכות בנכות וארחיב על זה מעט משום שנדרשת התעסקות רבה עם בירוקרטיה.

ביטוח לאומי:

במקרים של אבחנות יותר מורכבות, עשויה להיות קיימת זכאות לקבלת קצבת ילד נכה ולתוספת בשל תלות. לרוב, קצבת ילד נכה ניתנת מעל גיל 3, אולם במקרים מסוימים, ניתן לקבל מגיל 91 יום.

כעת, אביא את הזכויות העיקריות הקיימות, אולם קיימות זכויות רבות כמו הנחות בארנונה, נ"ז במס, משרד התחבורה, מים ועוד. לחצו כאן להרחבה בנושא.

משרד הרווחה:

עם קבלת האבחנה, ניתן ליצור קשר עם מחלקת הרווחה האזורית ולהיפגש עם עו"ס שיקום. חשוב להיות מוכרים על מנת למצות זכויות שקיימות שם לצד אפשרויות השמה עתידיות של הילד בבגרותו. בנוסף, השמה במעון יום שיקומי עד גיל 3, נעשית דרכם. כאן ניתן להרחיב בנושא. חשוב לציין שעשויה לחול שונות בין הרשויות בשל תקציבים.

משרד החינוך:

האבחנה מזכה גם בהתאמות ייחודיות במערכת החינוך החל מגני חינוך מיוחד ועד סייעת בגן רגיל. הפניה הראשונית נעשית לצוות בית הספר והם אלה שמסייעים בפניה לוועדות אפיון וזכאות (ועדות השמה). בניגוד לעבר, כיום להורים קיימת הזכות להחליט על שיבוץ ילדם. לצד ההתקדמות שצעד כזה מסמל, במקרים של חילוקי דעות בין ההורים לבין ההמלצה המקצועית- חשוב גם להטות אוזן לדעת המומחים. לעיתים כהורים, אנו מתקשים לקלוט את מלוא צרכיו של הילד, עשויים להגביה את תפקודו או לשגות באשר לשיבוץ הנכון מתוך מחשבה על עתידו. ולכן, לצד תחושות הבטן שלנו כהורים וההיכרות עם ילדנו, חשוב לשים לב גם להמלצות המקצועיות שרואות לעיתים בעין אובייקטיבית את הילד- על כוחותיו וקשייו. כאן תוכלו להעמיק בזכויות המגיעות לילד בחינוך המיוחד.

קישורים חשובים:

הטבות למקבלי קצבאות, אתר כל זכות, גיידסטאר, עמותות שונות, פורטל הורים משרד החינוך