תינוקות נעים מגיל 9 שבועות ברחם אימם, וממשיכים לנוע מרגע לידתם בתנועות שאינן רצוניות ואינן מכוונות מטרה. תנועות אלה נקראות תנועות ספונטאניות. רק בגיל 4-5 חודשים (אצל פגים זה קורה בגיל מתוקן של 4-5 חודשים) התנועות מתחילות להיות מכוונות מטרה כמו למשל לאחוז בצעצוע בשתי הידיים יחד. תנועות זורמות (כלומר שהן המשכיות במקצב נעים ורציף), מגוונות (כלומר שכיווני התנועה משתנים) ואלגנטיות (כלומר שנעים להסתכל עליהן) נחשבות לתנועות בעלות איכות טובה ומנבאות התפתחות טובה.
המוח של פגים ממשיך להתפתח מחוץ לסביבה הרחמית המגנה והעוטפת, ולכן הוא פגיע יותר ועקב כך הפגים מראים לעיתים קרובות יותר איכות תנועה פחות טובה. לעיתים התנועה תתאפיין בפחות אלגנטיות וזרימה ולעיתים בתנועות חוזרות ופחות מגוונות, כמו כן לעיתים מקצב התנועה יהיה נוקשה יותר (כאילו התנועה ״נתקעת״). ישנם מחקרים רבים שמראים שתינוקות המציגים תנועות שמאופיינות בנוקשות חזקה במיוחד עשויים בהמשך להציג קושי מוטורי משמעותי.

תינוקות שנולדו פגים שוהים בפגייה פרק זמן המאפשר להם לגדול בסביבה המדמה את הסביבה הרחמית – באינקובטור. האינקובטור מהווה סביבה טובה, אולם אינה מושלמת, ואינה זהה לתנאי אספקת המזון, החום ומרחב התנועה המוגן שמספק רחם האם. על מנת לפצות על חסך זה ישנה המלצה לשימוש בשיטת ה״קנגורו״ בפגייה, זו אחיזה של התינוק צמוד לעור ההורה, המספקת לפג תחושה של קירבה, חום, ומגע עוטף, הקרובה ביותר לתחושה בתוך הרחם. לאחר השחרור מהפגייה ישנה חשיבות גבוהה להמשיך ולספק לתינוק סביבה עוטפת ומכילה, לדוגמא באחיזה מערסלת, שאוספת את אברי הגוף של התינוק ומספקת לו תחושת בטחון. בנוסף, המגע עימו צריך להיות עדין ועמוק, עם כפות ידיים פתוחות ומכילות. בעת שינויי תנוחה כדאי לעשות זאת בצורה איטית מאוד המתחשבת בתגובותי

מחקר פורץ הדרך שערכנו אני ועמיתותיי, בו השתתפו 60 אימהות ותינוקות שנולדו פגים, הוכיח לראשונה שיש קשר בין איכות טובה של תנועות התינוק למותאמות טובה יותר של האימהות לצרכי התינוקות הן באחיזה והמגע והן במותאמות קשר העין, וכן ביוזמה והיענות גבוהים יותר של התינוקות לאינטראקציה עם אימם. תוצאות המחקר הוסברו בכך שתנועות זורמות ומאורגנות מאפשרות תקשורת קלה יותר עם האימהות, כיוון שלרוב הראש במרכז, קשר העין רציף יותר, וההתארגנות של האימהות להחזיק את התינוקות קלה יותר. במקביל, בגלל שהתינוקות מביעים עצמם בעיקר דרך תנועות בחודשי החיים הראשונים, היכולת שלהם להביע יוזמות תקשורתיות היתה קלה יותר ככל שהתנועות היו מאורגנות יותר.  

בגלל שאיכויות זורמות, מגוונות ואלגנטיות מנבאות התפתחות מוטורית טובה, המטרה שלנו כמטפלים בתינוקות שנולדו פגים, היא לעודד איכות תנועה תקינה. הדרך בה אנו יכולים להשפיע על איכות התנועה היא באמצעות אחיזה ומגע המעודדים תנועה זורמת המכוונת לכיוון מרכז הגוף (קו האמצע של הגוף), המקנה לתינוק הפג ביטחון ורוגע, ומאפשרת לו להתמיד בקשר העין והתקשורת עם ההורה.
התערבות מוקדמת שלנו כמטפלים, כפיזיותרפיסטים התפתחותיים, עשויה לעודד תנועות באיכות טובה יותר ואולי להשפיע לטובה על התפתחות התינוק. ככל הנראה אין באפשרותנו לתקן נזקים שנגרמו למוח, אולם כיוון שהמוח הוא פלסטי (בעל יכולת להשתנות) בגיל הצעיר, אנו יכולים אולי להשפיע על בניית קשרים חדשים שישפרו את ההתפתחות העתידית של התינוק הפג. 

איחזו את תינוקכם בצורה שתאפשר לו להיות עם הראש במרכז, עם ידיים ורגליים אסופות ומוחזקות בידיכם. בצורה זו התינוק יוכל להתמקד בפנים שלכם, להתבונן בכם וייטיב להכיר אתכם ולתקשר איתכם. גם לכם יהיה קל יותר לשמור איתו על תקשורת רציפה, גם בגיל צעיר מאוד. 

תינוק פג = תינוק שנולד לפני סיום 37 שבועות של ההריון או במשקל לידה הנמוך מ2500 גרם. 

גיל מתוקן = בתינוקות פגים מתקנים את הגיל על פי שבוע הלידה, הגיל המתוקן הוא הגיל המחושב החל מתאריך הלידה המשוער של התינוק. 

תנועות ספונטאניות = תנועות שאינן מכוונות ומופיעות ללא גירוי לתנועה, נצפות בתינוקות עד גיל 4-5 חודשים (גיל מתוקן).

מותאמות האינטראקציה = הדרך בה אנו מתאימים עצמנו למי שאנחנו מטפלים בו, בדרך בה אנו אוחזים, נוגעים ומתקשרים בהתאם לצרכים שלו.