עצמאי בשטח: חשיבותה של ניידות (ממונעת) להתפתחות וקידום כל ילד
ניידות ממונעת מאפשרת לילד עם מגבלה בניידות לגלות את העולם, כמו כולם
ניידות עצמאית חשובה מאוד להתפתחות. ילדים עם מגבלה בניידות בגילאים שונים וברמות תפקוד שונות יכולים להגיע לעצמאות הזאת דרך לימוד ניידות ממונעת, וכך להתפתח כמו עמיתיהם. ישנן תוכניות התערבות לקידום ניידות ממונעת בגיל הרך ובבתי ספר ואפשרות התנסות אינטנסיבית גם בבית, דרך הפרויקטים של "גו-בייבי- גו" והשאלת כיסאות ממונעים של בית חולים אלי"ן. מחקר שבדק את יעילותה של קייטנה טיפולית "ממונע בכיף" מראה שגם ילדים עם מגבלה חמורה יכולים להשתפר וחלקם אף הגיע לעצמאות. יתרה מכך ההתנסות בניידות ממונעת מעצימה אותם ומשפרת את התפקוד החברתי וההתנהגותי.
רכישת ניידות עצמאית היא נקודת מפנה בהתפתחות תקינה. היכולת להתרחק ולהתקרב מההורה ולחקור את הסביבה מאפשרת התפתחות קוגניטיבית, רגשית וחברתית עבור הפעוט. ניידות ממונעת יכולה להוות תחליף אשר יאפשר התפתחות כזאת עבור ילדים שאינם יכולים לנוע בקלילות באופן עצמאי. מחקרים מראים שהתנסות בניידות ממונעת מביאה להתפתחות מוחית וקוגניטיבית. הורים, אנשי צוות והילדים מדווחים על עליה בהשתתפות, בחוויות בעלות משמעות, והגברת היחסים החברתיים במעמד יותר שיוויוני. כל זה בנוסף ליתרונות הברורים של הניידות עצמה עבור העצמאות שלהם.
ניידות ממונעת מתאימה לאוכלוסיות שונות. ישנם שלושה שלבים ברכישה של ניידות ממונעת:
בכל שלב הניידות הממונעת תורמת להתפתחותו של הילד. לכן חשוב לתת לכל ילד את ההזדמנות ללמוד את המיומנות, ולא לשלול אותה ממנו בגלל קשייו.
ניידות ממונעת מתאימה ומומלצת, במידת הצורך, כבר מגיל צעיר מאד, אפילו מגיל שנה או שנה וחצי. זאת כדי למנוע פאסיביות ולאפשר התנסויות בדומה לפעוטות המתפתחים באופן תקין. בגיל הזה לומדים ומתרגלים ניידות ממונעת במעונות יום וגנים שיקומיים ויש שגם ממשיכים ללמוד ולתרגל בבית. פרויקט "גו-בייבי גו" מאפשר לילדים בגיל הזה ניידות על מכונית משחק ממונעת. דרך הפרויקט ניתן לקבל מכונית משחק מותאמת בכדי לתת לפעוט או לילד הזדמנויות של תנועה עצמאית. כמו כן, ניתן להשאיל כיסא ממונע מותאם לצרכי הפעוט או הילד דרך בית החולים אלי"ן. כאמור, ההתנסות המוקדמת חשובה מאד כדי לאפשר התפתחות תואמת גיל.
ילדים המתהלכים או מסיעים כיסא גלגלים ידני בתוך בניין אך מתקשים להתנייד בחוץ או למרחקים ארוכים יכולים גם הם להרוויח משימוש בניידות ממונעת. ילדים אלו בדרך כלל רוכשים את המיומנות בקלות ולא צריכים תרגול ממושך. לפעמים יש צורך ללמוד ניידות בקהילה עם כיסא גלגלים ממונע, כדי להתגבר על האתגרים הרגילים של ניידות במרחב הציבורי (כגון חציית כביש) והאתגרים המיוחדים הנוספים (כגון ניידות בחנויות או בתחבורה הציבורית). ניידות ממונעת מאפשרת לילדים אלו עצמאות רבה יותר, השתתפות ביותר פעילות ויחסי חברות שווים יותר ולכן היא חשובה מאד. זאת אפילו אם השימוש בניידות הממונעת הוא חלקי והילדים ממשיכים להתהלך או לנוע בכיסא גלגלים ידני בתוך בניין.
ילדים הזקוקים לעזרה בניידות בכיסא גלגלים ידני, ואפילו ילדים עם מגבלה חמורה בתפקודי ידיים או מגבלה קוגניטיבית, גם הם יכולים להרוויח רבות מניידות ממונעת. בדרך כלל רצוי שתהיה התערבות אינטנסיבית בסביבות מותאמות ליכולת הילד ועם משוב על התהליך בהתאם למידע הקליני והמחקרי. חלק מהילדים יגיעו לעצמאות בניידות שתזמן להם אפשרויות להשתתפות והתפתחות. גם ילדים שצריכים השגחה או עזרה בניידות ממונעת (ילדים ברמה חקירתית ותפעולית) מקבלים הזדמנויות התפתחותיות חשובות דרך ניידות. ההתנסות בניידות בכוחות עצמם מקדמת התפתחות קוגניטיבית, חברתית והעצמה. עבור אוכלוסייה זאת יש אפשרות של לימוד מיומנויות ניידות ממונעת במסגרת טיפולים בריפוי בעיסוק או פיזיותרפיה בבתי ספר לחינוך מיוחד. יש גם אפשרות של השאלה אישית של כיסא ממונע מותאם לצרכי הלימוד בתוכנית ההשאלה של בי"ח אלי"ן, המאפשרת תרגול מעבר לשעות טיפול .
ילד עם מגבלה בארבע הגפיים אשר גר בבית נגיש, ומגיע לעצמאות בניידות בכיסא גלגלים ממונע זכאי לקבל כיסא מותאם לצרכיו דרך משרד הבריאות. ההפניה לקבלת כיסא ממונע נעשית דרך הצוות הפרא-רפואי של בית הספר או דרך קופת החולים. לפרטים ראו את הקישור בסוף המאמר.
"ממונע בכיף" היא קייטנה טיפולית שמטרתה לאפשר לילדים עם מוגבלות מורכבת ללמוד ניידות ממונעת. רעיון הקייטנה נוצר כדי לתת הזדמנות ללמידה אינטנסיבית ומהנה. הקייטנה מבוססת על תאוריות ומודלים של למידה המשולבים בתוכנית בה כל ילד מקבל כיסא ממונע המותאם לו אישית לשימוש בקייטנה. במשך שלושה שבועות הילדים מתנסים בניידות בסביבות מתאימות בבית הספר ומקבלים הזדמנויות לרכוש את המיומנות של ניידות ממונעת דרך משחקים וחקר עצמאי.
הקייטנה היא חלק מעבודת הדוקטורט של לורי רוזנברג בהנחיית ד"ר יפית גלבוע ופרופ' עדינה מאיר מבית הספר לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקר שנעשה על 24 ילדים שהשתתפו בקייטנה הראה שלאחר הקייטנה הילדים השיגו מטרות תפקודיות אישיות והשתפרו באופן מובהק במיומנות הניידות הממונעת, כאשר שליש מהילדים אף הגיעו לעצמאות.
בנוסף לכך, הצוות החינוכי דיווח כי הילדים שהשתתפו בקייטנה גם היו יותר אקטיביים, יזמו יותר, היו מועצמים ונצפה שיפור ביחסים החברתיים ובהתנהגות. המחקר הראה שגם ילדים עם מוגבלות חמורה יותר הצליחו ללמוד ניידות, ושלא ניתן לנבא אצל מי מהילדים יהיה שיפור משמעותי. מסקנת המחקר הייתה כי חשוב לתת הזדמנות לכל הילדים המתקשים בניידות ממונעת לפתח מיומנות זו, ולא למנוע זאת מהם רק בגלל שמתקשים.
חשוב לאפשר לכל ילד ניידות עצמאית וקלה כדי לזמן הזדמנויות להתפתחות ותפקוד.
קישור למאמר / אתרים:
אתר גו-בייבי-גו ישראל: https://www.gobabygo.org.il/
אתר השאלת כיסאות גלגלים של בי"ח אלי"ן: https://www.alyn.org.il/%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%AA-%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D
מידע על קבלת כיסא ממונע דרך משרד הבריאות:
https://www.health.gov.il/Services/Citizen_Services/mobility/Pages/MotorWheelchair.aspx
לפרוטוקול ממונע בכייף: laura.rosenberg@mail.huji.ac.il
Anderson, D. I., Campos, J. J., Witherington, D. C., Dahl, A., Rivera, M., He, M., … Barbu-Roth, M. (2013). The role of locomotion in psychological development. Frontiers in Psychology, 4, 440. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2013.00440
Field, D. A., & Livingstone, R. W. (2018). Power mobility skill progression for children and adolescents: a systematic review of measures and their clinical application. Developmental Medicine and Child Neurology, 60(10), 997–1011. https://doi.org/10.1111/dmcn.13709
Gefen, N., Rigbi, A., & Weiss, P. L. (2019). Predictive model of proficiency in powered mobility of children and young adults with motor impairments. Developmental Medicine and Child Neurology, 61(12), 1416–1422. https://doi.org/10.1111/dmcn.14264
Huang, H. H. (2018). Perspectives on Early Power Mobility Training , Motivation , and Social Participation in Young Children with Motor Disabilities. Frontiers in Psychology, 8(1), 1–8. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2017.02330
Kenyon, L. K., Mortenson, W. Ben, & Miller, W. C. (2018). ‘Power in Mobility’: parent and therapist perspectives of the experiences of children learning to use powered mobility. Developmental Medicine and Child Neurology, 60(10), 1012–1017. https://doi.org/10.1111/dmcn.13906
Livingstone, R., & Field, D. (2015). The child and family experience of power mobility: A qualitative synthesis. Developmental Medicine and Child Neurology, 57(4), 317–327. https://doi.org/10.1111/dmcn.12633
Pituch, E., Rushton, P. W., Ngo, M., Heales, J., & Poulin Arguin, A. (2019). Powerful or Powerless? Children’s, Parents’, and Occupational Therapists’ Perceptions of Powered Mobility. Physical and Occupational Therapy in Pediatrics, 39(3), 276–291. https://doi.org/10.1080/01942638.2018.1496964
Rosen, L., Plummer, T., Sabet, A., Lange, M. L., & Livingstone, R. (2017). RESNA Position on the Application of Power Mobility Devices for Pediatric Users-Update 2017 RESNA Position on the Application of Power Mobility Devices for Pediatric Users. Retrieved from https://www.resna.org/sites/default/files/legacy/Position-Papers/RESNA Ped Power Paper 10_25_17 -BOD approval Nov2_2017.pdf
Rosenberg, L., Maeir, A., & Gilboa, Y. (2019). Feasibility Study of a Therapeutic Mobility Summer Camp for Children with Severe Cerebral Palsy: Power Fun. Physical and Occupational Therapy in Pediatrics, 0(0), 1–15. https://doi.org/10.1080/01942638.2019.1695699
הצטרפו לניוזלטר שלנו והיו ראשונים לקבל
תכנים חדשים מהאתר ישירות למייל שלכם