בשנים האחרונות קיימת עליה של הולדת פגים. פגים נולדים עם מערכת עצבים לא בשלה.

הם נמצאים בסיכון גבוה להפרעות התפתחותיות שונות, שעלולות  להופיע מיד לאחר הלידה וגם במהלך החיים.

המאמר נותן מידע על סיבות וגורמי סיכון להפרעות נוירו -התפתחותיות אצל פגים, מדגיש את חשיבות הזיהוי המוקדם והטיפול בהפרעות התפתחותיות של פגים.

אצל הורי הפגים עלולים להתפתח קשיים רגשיים, כמו חרדה, דיכאון לאחר הלידה. זיהוי וטיפול מוקדם של קשיים אלה אצל ההורים משפר את התפתחות הפגים ותפקוד ההורים.

בשנים האחרונות עלתה השכיחות של הריונות ולידות מרובות עוברים וגם לידות של פגים, בגלל שיפור ברפואת הפוריות ועליית גיל ההיריון. כיום נולדים יותר פגים, והרפואה המודרנית יודעת לשמר אותם ולהגביר את ההישרדות שלהם לאחר הלידה. 

בישראל אחת לכל עשר לידות היא לידת פג. מדובר ב14.000 לידות פג מידי שנה.

מכיוון שפגים נולדים לפני שבוע 36, הם מפסידים את הזמן של הבשלת מערכת העצבים שנעשית בדרך כלל ברחם. עקב כך הם נולדים עם מוח לא בשל וזאת הסיבה העיקרית לסיבוכים נוירולוגיים שונים.

בשליש אחרון של ההריון נפח המוח גדל פי 4-5  . בזמן זה מתפתח גם החומר הלבן במוח (סיבים שמעבירים מידע בין התאים)  וגם החומר האפור במוח  ( תאים שנקראים נוירונים). ולכן אצל פגים המוח קטן יותר, החומר הלבן לא בשל, כלי הדם רגישים מאוד ועלולים להתפתח דימומים במערכת העצבים.

לאחר הלידה פגים יכולים לסבול מסיבוכים נוירולוגים כמו דימומים בחדרי המוח, הפרעה ברקמת חומר לבן, וכתוצאה מכך מפרכוסים או זיהומים במערכת העצבים.

סיבוכים אלה קיימים בשכיחות גבוהה במיוחד אצל פגים קטנים מאוד, שנולדו עם משקל נמוך מ 1500   גרם או שנולדו בשבועות מוקדמים מאוד (לפני שבוע 34 של ההריון).

אצל פגים שנולדו בשבועות מאוחרים יותר, הסיכון להתפתחות סיבוכים האלו נמוך יותר.

בדרך כלל פגים עם סיבוכים נוירולוגיים ישהו בטיפול נמרץ פגים.

פגים שסבלו מסיבוכים נוירולוגיים קשים הינם בסיכון להפרעות התפתחותיות -נוירולוגיות גם לאורך החיים.

כמחצית מהפגים סובלים מסיבוכים נוירו-התפתחותיים שונים. מצד שני, כמחצית מהפגים מתפתחים בהתאם לגיל, כמו ילדים שנולדו במועד! 

אצל 10 – 15 אחוז מהפגים מאבחנים שיתוק מוחין או הפרעה ברצף האוטיסטי, או אפילפסיה. 

3-4 אחוז מהפגים סובלים מהפרעת ראייה או  שמיעה.

יש לדעת כי גם פגים שלא עברו סיבוכים נוירולוגים לאחר הלידה עשויים לסבול מבעיות התפתחותיות שונות, אך קלות יותר. למשל: קשיים מוטוריים, מסורבלות, קשיי שפה, קשי למידה, קשיי קשב וריכוז וקושי בוויסות חושי. פגים נמצאים גם בסיכון להתפתחות קשיים רגשיים, חברתיים והפרעות ההתנהגות.

השלכות של הפגות אפשר לראות גם בחיים המבוגרים. מספר מחקרים הראו רמות נמוכות יותר של הישגים אקדמיים, חיים עצמאיים, הכנסה חודשית, והעסקה קבועה, בקרב מבוגרים שהיו בעברים פגים לעומת שאנשים שנולדו במועד. לעומת זאת, מחקרים אחרים מראים שלמרות הסיכון לקשיים נוירו-התפתחותיים, מבוגרים שהיו פגים מתגברים על קשיים אלו והופכים למבוגרים פונקציונאליים ביחס דומה למבוגרים אחרים. 

המניעה ראשונה והכי חשובה היא מאמץ להגיע ללידה בתום הריון מלא.

בישראל קיים מעקב צמוד לנשים בהריון. מעקב הריון נותן מענה מותאם לאישה, עוזר למנוע סיבוכים וגם לידות מוקדמות. חשוב מאוד להתחיל מעקב רפואי בשלבים מוקדמים של ההיריון ולהקפיד לבצע את המלצות רופא.

בהריונות בסיכון ללידה מוקדמת האישה נמצאת במעקב ונדרש ביצוע של בדיקות ולפעמים טיפולים שונים.

(לדוגמה טיפול בסטרואידים שעוזר להבשלת ריאות של העובר ולמניעת דימומים מוחיים).

מניעה שניה -טיפול נכון לאחר הלידה.

במידה ונולד תינוק פג, טיפול נכון ביחידה לטיפול בפג עוזר למניעת סיבוכים מיידים לאחר הלידה. שמירה על טמפרטורה מתאימה, טכניקות של הנשמה, פעולות רפואיות מיוחדות השומרות על המוח ותרופות המונעות דימומים ופרכוסים, שמירה על מערכת הגוף השונות (מערכת הלב, העיכול, הנשימה, הכליות וכדומה)

המוח האנושי זקוק לשם התפתחותו כל הזמן לגירוים שונים כמו : גירויים ויזואליים, שמיעתיים, טקטיליים (= תחושתיים). יש לתת את הגירויים האלו  בכמות ועוצמה מותאמים. הפגים הקטנים לא מסוגלים לשלוט על חום גופם ולכן נמצאים באינקובטורים סגורים ולא חשופים לקולות של בני האדם. בנוסף הם מקבלים הרבה טיפולים כואבים, חשופים לאור חזק, לרעש של מכשירים במחלקות טיפול נמרץ. במקביל הם  פחות חשופים לפנים של הוריהם, לקולות ההורים או למגע שלהם. כל אלו חשובים  מאוד להתפתחות קוגניטיבית וגם להתפתחות רגשית.

במחלקה משתדלים לשמור על אור יום והחשכה בלילה, איחוד כל הבדיקות הכואבות לטווחי זמן קצרים, שימוש בסוכר למניעת תחושת כאב וכדומה.

להורים תפקיד חשוב מאד כבר בתחילת החיים. מחקרים רבים מדווחים שמגע צמוד (עור לעור), הקשבה לקול ההורה, ראיה קרובה פנים מול פנים של ההורה חשובה מאוד להתפתחות הפגים.

במחלקות רבות לטיפול בפג בארץ נהוגה שיטת "קנגורו" המאפשרת מגע ישיר בין עור התינוק לעור ההורה. הדבר מסייע לפתח את האינטראקציה הישירה בין ההורה לתינוק, תורם לבנית קשר עתידי ומונע גם  קשיים רגשיים אצל הורים.

לידה פג היא אירוע טראומטי לא רק לתינוקות, אלא גם להורים ובעצם לכל המשפחה. ידוע שגם הורים של פגים סובלים לעתים קרובות  מקשיים רגשיים, כמו חרדה או דיכאון לאחר הלידה. הפרעות רגשיות אלו, עלולות להפריע לטיפול נכון בילד, להפרעה בתפקוד ההורים או אפילו לגרום בעתיד לקושי ביצירת קשר טוב בין ההורה לילד. כמו כן הם עלולים להוביל לקשיים התפתחותיים של הילדים.

חשוב מאוד לזהות סימנים של קשיים רגשיים אצל ההורים לאחר הלידה ולהפנות אותם לטיפול נכון.

משרד הבריאות של מדינת  ישראל מבין את חשיבות מניעת סיבוכי הפגות על כל הצדדים המורכבים שבעניין. לפי הנחיות משרד הבריאות כל פג שנולד לפני שבוע  להריון 32 ו/או במשקל לידה נמוך מ-1500 גרם או שקיבל הגדרה של  "פג מורכב" ע"י נאונטולוג, זקוק לטיפול ומעקב התפתחותי כחודש לאחר שחרור מהפגייה.

תינוק שנולד החל משבוע 32 ועד שבוע 36 להריון ובמשקל לידה של מעל 1500 גרם זקוק למעקב התפתחותי תוך 3 חודשים לאחר השחרור.

המעקב כולל : מעקב של רופא התפתחותי, פיזיותרפיה , דיאטנית ועובדת סוציאלית. העבודה הרב צוותית חשובה לזיהוי מוקדם של הפרעות התפתחותיות וטיפול נכון בהתאם לקשיים.

מרפאות מעקב פגים נמצאים בדרך כללי בבית החולים וכך קיימת עקביות במעקב לאחר שחרור מפגיה ובקהילה.

מרפאת הפגים בה אני עובדת, בקופת חולים כללית, היא מרפאה רב צוותית. במרפאה זו הפג ומשפחתו נמצאים במעקב גם לאחר גיל שנתיים, המרפאה מציעה שירותים של הערכות וטיפול  רב תחומי בכל הקשיים: רגשי, תזונתי, תנועתי, שפתי וסוציאלי. אנו מאמינים שהמענה הרב תחומי תחת קורות גג אחת בקהילה הוא המודל הנכון לתת מענה  לצרכי הפג ומשפחתו.

לנוכח העלייה בשכיחות לידות הפגים ושיפור היכולת להתמודד עם הסיבוכים הקשורים בפגות, קיימת חשיבות גדולה למעקב רב צוותי והתמודדות עם הקשיים והאתגרים שהפגות מעמידה בפנינו, תוך מתן סיוע לפג ולמשפחתו לאורך השנים.  

פג –תינוק שנולד לפני שבוע 36 להריון

אפילפסיה –מחלה שגורמת להתקפים פרכוסים במוח.

חומר לבן –מרכיב חיוני במערכת העצבים, הקשור להולכה יעילה של גירויים עצביים במוח. 

חומר אפור – התאים=הנוירונים המרכיבים את מבני המוח 

נאונטולוג -רופא מומחה בטיפול בילוד ופג.