המחקר האיכותני הנוכחי מתמקד באתגרים של מורים המלמדים תלמידים בעלי החריגות הכפולה, תלמידים מחוננים עם לקות למידה בכתיבה, הלומדים בכיתות מחוננים בבית ספר תיכון בישראל. המורים מתמודדים עם תופעה פרדוקסלית של תלמיד מחונן עם יכולות חשיבה גבוהות שלרוב מצליח במקצועות כמו: מתמטיקה, מדעים ומחשבים , אך מתקשה לבטא את יכולותיו בכתיבה וכך הופך לתת משיג במקצועות רבי מלל (היסטוריה, ספרות, תנ"ך). הפער הגדול הנוצר בין המחוננות לבין ההישגים יוצר תסכול בקרב המורים והתלמידים.

הלקות בכתיבה היא לדעת חוקרים (APA) אחד המופעים של דיספקרציה התפתחותית. הדיספרקציה היא לקות מולדת על בסיס נוירולוגי. הלקות נוצרת כתוצאה מאי בשלות של הקורטקס, אזור במוח האחראי על העברת הוראות לגוף בצורה סדירה. לדיספרקציה יש תופעות שונות אצל ילדים שונים ובדרגות חומרה שונות. אחד הסוגים הנפוצים היא דיספרקציה בנייתית (symbolical dyspraxia) המאופיינת בקושי לנתח תנאי משימה וליצור תבנית לביצועה, קושי לחבר בין חלקים של ידע ולבנות תשובה או טקסט חדשים. התלמיד משקיע חשיבת–יתר והסתכלות-יתר במשימה פשוטה יחסית לגילו ומתקשה לארגן את הידע הנדרש כדי לענות על השאלה.

מטרת המחקר לבדוק את הצרכים ואסטרטגיות הלמידה שלהם זקוקים מורים במקצועות רבי מלל כדי לתת מענה לתלמידים המחוננים הלוקים בכתיבה וליצור ידע חדש בתחום הכשרת מורים המצייד אותם בכלים המותאמים לצרכי תלמידיהם. תכנית ההתערבות שנבנתה במחקר זה מציעה מודל אסטרטגיות המותאם לצרכי התלמידים ומטרתו לאפשר למורים ולתלמידים סביבת למידה מיטבית שבה יוכלו לבטא ולממש את יכולותיהם.

כיתות מחוננים הינן פרויקט ייחודי של משרד החינוך בישראל. התלמידים המתקבלים לכיתות אלו מאובחנים כמחוננים. כעשרה אחוזים מאוכלוסיית התלמידים המחוננים מגלים קשיים לימודיים בעיקר במקצועות רבי המלל הדורשים כתיבה מרובה והישגיהם נמוכים בהשוואה ליכולותיהם הגבוהות. חלק מתלמידים אלו מאובחנים גם כבעלי לקות למידה.
למורים המלמדים בכיתות המחוננים חסרה הכשרה מיוחדת להוראת תלמידים בעלי חריגות כפולה.

מחקרים העוסקים בתלמידים בעלי החריגות הכפולה מגלים שאין הגדרות אחידות המקובלות בתחום זה Freeman, 2001; Kay, 2002)). מערכת החינוך המגדירה אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים אינה מתייחסת לאוכלוסיית מיעוט זו של תלמידים עם חריגות כפולה. ישנן הגדרות ספציפיות למחוננות (Landau, 2006) וישנן הגדרות ספציפיות ללקויות למידה (היימן, 2005) .
כמו כן ישנם מאפיינים המיוחדים לתלמידים מחוננים ומאפיינים לתלמידים לקויי למידה אך אין התייחסות ברורה ומוגדרת לאוכלוסיית תלמידים מחוננים עם לקויות למידה (מנור- בנימיני, 2005). הספרות מדגישה את הפער הגדול הקיים אצל תלמידים אלו הנוצר בין היכולות הגבוהות לבין הקושי לבטאן בכתיבה.

ההישגים של תלמיד עם חריגות כפולה עלולים להיות בינוניים ואפילו נמוכים מהנדרש לרמת בני גילו. לעיתים הלקות מאפילה על היכולות הגבוהות ולא ניתן לזהותו כמחונן. לעיתים היכולות הגבוהות מפצות על הקשיים הנגרמים מהלקות אך התלמיד עדיין לא מצליח למצות את יכולותיו. התלמידים נופלים בין הכיסאות ונוצר בלבול באבחונם לא כמחוננים ולא כבעלי לקויות למידה (נילסן, 2002). תלמידים אלו יוצרים אתגרים מיוחדים למורים המלמדים אותם ונדרשת הכשרה ספציפית למורים.
הספרות המקצועית מלמדת שיש תכניות הכשרה למורים המלמדים תלמידים מחוננים (Landau, 2006) וישנן תכניות הכשרה להוראה מתקנת ללקויות למידה (היימן, 2005) אך לא פותחה תכנית הכשרה ספציפית למורים לקבוצת מיעוט זו של תלמידים מחוננים עם לקות בכתיבה.

החוקרת בעלת ניסיון רב-שנים בתחום לקויות הלמידה כמורה, כמרצה במכללה להכשרת מורים והן כאחראית על הכנת תכניות להכשרת מורים בנושא לקויות למידה. בנוסף החוקרת מלמדת בכיתות מחוננים. במסגרת העבודה בבית הספר החוקרת נחשפה לצרכי המורים המלמדים בכיתות מחוננים ולצורך בהכשרה בהוראת מחוננים עם לקויות למידה. הצורך שעלה מהשטח הוביל את החוקרת לחקור את הנושא ולבדוק דרכים אלטרנטיביות שימלאו את הפער הקיים בתחום.

החוקרת בנתה תכנית התערבות הכוללת הכשרת מורים ולאחר מכן יישום תכני ההכשרה על ידי המורים בכיתות המחוננים. למטרה זו החוקרת כתבה מדריך להכשרת מורים המלמדים מחוננים עם לקות בכתיבה ובבסיסו יצרה מודל אסטרטגיות הוראה (מודל AAA ) המורכב מאסטרטגיה מתחום הוראת מחוננים (אסטרטגית שאילת שאלות שמטרתה לטפח כישורי חשיבה מסדר גבוה כמו: חשיבה ביקורתית, יצירתיות, חשיבה מופשטת), ומאסטרטגיות מתחום הוראת תלמידים עם לקויות למידה במקצועות רבי מלל שמטרתם ללמד איך לעקוף קשיים בכתיבה (אסטרטגית פיצוח שאלה ואסטרטגית כתיבת תשובות בתבניות הנותנות מענה ללקות בכתיבה). החידוש במודל AAA הוא השילוב בין אסטרטגיות שונות הנותנות מענה סימולטני לצרכים הייחודיים של תלמידים בעלי חריגות כפולה, כשהמודל משמש את תכנית הלימודים של כל מקצוע.

במחקר הנוכחי נעשה שימוש בשיטות של מחקר יישומי ושני מקרי חקר. שדה המחקר היה ביה"ס התיכון שבו החוקרת עובדת, בשתי כיתות מחוננים. משתתפים במחקר שני מורים המלמדים מקצועות רבי מלל (היסטוריה ותנ"ך) בשתי כיתות מחוננים. כלי המחקר היו: תצפיות, ראיונות ושאלונים פתוחים. התצפיות והראיונות התקיימו בשלוש תקופות זמן במהלך שנת הלימודים תשע"ג. השימוש בשאלונים הפתוחים נעשה בסיום ההתערבות. ראיון נוסף עם המשתתפים התקיים לאחר חצי שנה מסיום ההתערבות ובדק את תרומתה לאורך זמן. ניתוח הנתונים נעשה באמצעות זיהוי דפוסים והכללתם לקטגוריות.

ממצאי המחקר מעידים על הקשיים הרבים שיש למורים המלמדים תלמידים עם חריגות כפולה. המורים מדגישים את החוסר בהכשרה המותאמת לאתגר הכפול שמציבים בפניהם הצרכים המיוחדים לתלמידים אלו. הדבר משפיע על מיטביות ההוראה, על תחושת המסוגלות העצמית והתסכול על כך שאין בידיהם כלים מספקים לעזור לתלמידים אלו לממש את יכולותיהם הגבוהות.

הממצאים שנאספו במחקר מעידים על התרומה המשמעותית של ההתערבות הן למורים והן לתלמידים ליצירת סביבת למידה מעניינת ומפרה את יכולות החשיבה הגבוהות המאפיינות מחוננים ובמקביל מספקת כלים להתמודד עם הקשיים, לשפר את יכולות הכתיבה ואת ההישגים במקצועות רבי מלל.

לממצאים של המחקר הנוכחי יש השלכות חשובות לגבי מחקרי המשך בתחומי הכשרת מורים. מומלץ לחקור את הצרכים של אוכלוסיות תלמידים עם צרכים מסוגים שונים כדי לבנות תכניות הכשרה מותאמות להוראה מיטבית. מומלץ לחקור את השימוש בעיקרון של מודל אסטרטגיות AAA שבו נעשה שילוב של אסטרטגיות המותאמות לצרכי אוכלוסיית התלמידים כדי לאפשר מענים הולמים למורים ובאמצעותם לקדם את התלמידים.