נהוג לקרוא לשנה הראשונה בחיים השנה הסנסו – מוטורית, שכן בשנה זו התינוק לומד לחוש את עולמו ולנוע במרחב. דרך התנועה והחושים התינוק מתחיל לשחק, וללמוד דרך המשחק מיומנויות חשובות. ילדים מתפתחים בשנים הראשונות לחייהם בצורה המהירה והיעילה ביותר – המשחק הוא עיסוקם העיקרי בשנים אלו.

לצורך משחק מאורגן ויעיל מבחינת הלמידה, זקוק הילד לשלושה מרכיבים:

זמן – קיימת חשיבות בבחירת הזמן המתאים למשחק, תלוי במידת העירנות והפניות הרגשית של הילד. עד גיל 3 חודשים, התינוק עסוק בעיקר בהסתגלות לעולם (רעב-שובע, קור-חום, שינה – עירות) – המשחק בגילאים אלו בעיקר משחק תקשורתי עם האם על ידי מיקוד מבט, חיוך חברתי ומעקב אחר תזוזת מטפל/חפץ כגון מובייל. ככל שהתינוק גדל הוא פנוי יותר למשחק – החל מגיל 4-3 חודשים מתחילים לראות חקירה של חפץ.

ארגון הסביבה – מגילאי לידה עד 10 חודשים מומלץ להציע משחק בודד. קיימת עדיפות למשחק בקו אמצע של גוף התינוק על מנת לעודד סימטריות, ניתן להניע את המשחק מצד לצד על מנת שתינוק יעקוב מעבר לקו אמצע ולאחר מכן יתחיל להתגלגל לכיוון הגירוי , או להסתובב על צירו כשתינוק שוכב על הבטן (סביב 6-7 חודשים). מגיל 10 חודשים ניתן להציע בחירה בין שני משחקים בלבד. התינוק יבחר על ידי מבט לכיוון הצעצוע בו מעוניין, ובשלב המתקדם הוא יצביע לכיוונו.

*בבחירת הזמן והסביבה יש לתת את הדעת בנוגע למזג ויכולות הויסות של התינוק. קיימות דרכים לעורר או להפחית רמות עוררות (במאמר המשך).

צעצועים: ילדים מסוגלים להפוך כמעט כל אביזר הנמצא בסביבתם למשחק: אטבי כביסה, סירי בישול, קופסאות ועוד. יחד עם זאת, קיימים מספר פרמטרים לבחירת צעצוע : א. בטיחות מעל הכל – ראו שרשום תו תקן על הצעצוע. ב. התאמה – הצעצוע צריך להתאים לשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד. ג. רב שימושיות – צעצוע טוב יכול לספק לילד מגוון של אופני משחק. ככל שהצעצוע פחות מוגדר למטרה כלשהי, ניתן יהיה לגוון יותר את אופני השימוש בו. כגון סיר פשוט שאיתו הילד יכול לשחק כמיכל להכנסת והוצאת חפצים, "תוף" על ידי הקשה עם כף, "כובע" על הראש, וכלי אוכל למשחקי "כאילו".

משחקים מומלצים לפי גיל

גילאי 3-6 חודשים – עיקר המשחק והלמידה מתבצעים דרך הפה והאחיזה בידיים. לכן, מומלצים רעשנים מגוונים ללמידה הבחנה חושית: מרקם מחוספס/חלק, עבה/דק, קשה/רך וכו'. מומלץ שהצעצוע יהיה קל מספיק לאחיזה והרמה ובעל ידיות נוחות (כגון צעצוע עגול).

גילאי 7-10 חודשים – שתי מיומנויות למידה עיקריות נרכשות: 1. הבנת סיבה ותוצאה – התינוק לומד שהוא הגורם להפעלת המשחק. מומלצים לוחות הפעלה פשוטים עם אורות וצלילים בהם הילד לוחץ על הצעצוע ומשהו קורה (להזהר מצעצועים מציפים בכמות הגירויים – גם פעמון פשוט או סיר וכף יעילים באותה מידה). 2. למידה של המושג "קביעות אובייקט" – התינוק לומד שגם אם משהו נעלם משדה הראיה שלו הוא עדיין קיים בתודעה (כגון שכאמא הולכת, התינוק קורא או זוחל אחריה), מומלץ להתחיל במשחקי "קוקו" עם הורה או להחביא חפץ מתחת לקופסה/בד והתינוק מחפש אחריו (בתנאי שראה לאן החפץ נעלם). במקביל, התינוק מתחיל לצור מעגלי תקשורת עם הסביבה: פתיחת המעגל קורית כאשר התינוק מבין שעל ידי מבט לעבר מטפל והשמעת קול, הוא יכול להשפיע על הפעולות שקורות. המטפל שמגיב לתקשורת זו, באופן תואם לבקשה של הילד, למעשה סוגר את המעגל התקשורתי. לדוגמא: כאשר משחק רחוק מהישג היד של התינוק, הוא מביט אל המבוגר וקורא לעזרה.

מגילאי 10 חודשים עד שנה – המיומנויות הנ"ל משתכללות ובמקביל מתחילות מיומנויות של משחקי תקשורת כגון "כפיים", "יידים למעלה על הראש" וכו'. מתחילים משחקי בנייה: הפלת מגדל קוביות ובנייה של מגדל משתי קוביות סביב גיל שנה. בנוסף, מתחיל משחק של מכיל – מוכל, התינוק לומד להכניס ולהוציא חפצים מתוך קופסה, או להשחיל טבעות למוט ודרך כך לומד יחסי מרחב של בפנים ובחוץ. כמו כן, התינוק לומד להתייחס למבוגר ולצעצוע במקביל, דרך המשחק ההדדי התינוק מראה/מדגים למבוגר כיצד הוא משחק בצעצוע ונהנה מתגובת המבוגר. לדוגמא: התינוק מפיל מגדל, מסתכל על המבוגר שבתגובה צוחק ואומר "בום, נפל המגדל". בדרך זו, התינוק לומד דרך המשחק, לצור מעגלי תקשורת מורכבים יותר עם המבוגר ומפתח שפה. מגיל שנה, הפעוט מתחיל לגלות את משחקי ה"כאילו" – להאכיל את אמא, "הלו" לטלפון, להסיע מכונית ולחבק בובה. מסר לאבות – גם לבנים מומלץ שיהיו בובות וכלי אוכל למשחק – מפתח פן רגשי ויחסים חברתיים.

המשחק עם הילד יכול להוות חוויה מהנה ומעשירה עבור ההורה, דרך המשחק יכול ההורה ליצור ולטפח יחסי קירבה עם הילד וללמוד על עולמו של הילד, צרכיו, רגשותיו, אופן חשיבתו ויכולותיו.

מאחלת לכל ההורים משחק מהנה, מלא בצחוק ואהבה על ילדיכם.