לקות שמיעה היא הלקות התחושתית הנפוצה ביותר בקרב תינוקות וילדים. הסטטיסטיקה מצביעה על שכיחות של 1-3 מתוך אלף תינוקות, הנולדים עם לקות בשמיעה. בקרב תינוקות בעלי סיכון ללקות בשמיעה, השכיחות גדולה בהרבה.

לקות שמיעה היא לקות 'נסתרת', אשר אינה גלויה לעין במבט ראשון, אולם השפעתה הינה משמעותית ביותר ורחבת טווח. תינוק או פעוט הסובל מליקוי שמיעה שלא אובחן ובשל כך אינו מקבל שמיעה מספקת בגילאי הינקות והילדות המוקדמת, יפתח קושי משמעותי בהתפתחות השפה והדיבור, ואף ביכולות החשיבה, הלמידה והקשרים החברתיים.

לאור מחקרים רבים שנעשו בתחום, מקובל כיום במדינות בהם שירותים אודיולוגיים מסודרים, לשאוף לסטנדרט של איתור תינוקות הלוקים בשמיעה עד גיל חודש, להגיע להערכה שמיעתית (בדיקת שמיעה) עד גיל 3 חודשים, ולתחילת שיקום שמיעה (התאמת מכשירי שמיעה) בגיל חצי שנה.

בשל כך, בישראל, כמו במדינות מפותחות נוספות, מופעלת תוכנית לאומית לאיתור לקויי שמיעה החל מן הלידה ועד לבית הספר היסודי. בנוסף, על ההורים לגלות עירנות ולהגיע עם ילדם לבדיקת שמיעה, גם אם החשד ללקוי שמיעה הוא קל, או לא חד-משמעי. יש לציין כי פעמים רבות, הגורם הראשון אשר מפנה את תשומת ליבם של ההורים לגבי חשש לליקוי בשמיעה אצל הילד, הוא הגננת או המורה בביה"ס.

סימנים המגבירים את החשד לקיום ליקוי בשמיעה: הילד אינו מגיב לדברי הסובבים אותו, מגביר את הטלוויזיה, נראה חולמני ו"עסוק בשלו", אינו קשוב ואינו משתף פעולה עם הנדרש ממנו בגן או בבית הספר, ועוד…

הדרך לאמת את קיום בעיית השמיעה ולקבוע את חומרה ואופייה הוא ע"י ביצוע בדיקת שמיעה מלאה במכון שמיעה. משזוהה ליקוי בשמיעה, יש לפנות בהקדם הן לרופא א.א.ג. והן לקלינאי תקשורת העוסק בתחום של שיקום שמיעה, במכון שמיעה מסודר. בשלב זה, יקבעו הרופא והקלינאי אם וכיצד יש לטפל בליקוי.

אם הליקוי הוא הולכתי (כזה הקשור לבעיה באוזן החיצונית או התיכונה), ייתכן ויוצע טיפול רפואי כלשהו (למשל – ניתוח של החדרת צינוריות לעור התוף). אולם, אם הליקוי הינו תחושתי עצבי, דהיינו כזה הקשור לליקוי באוזן הפנימית או בעצב השמיעה, יוצע שיקום באמצעות מכשירי שמיעה או באמצעות שתלי-שבלול.

לליקוי קל ובינוני יוצע שיקום באמצעות מכשירי שמיעה "רגילים", ואילו עבור הילדים עם הליקוי החמור והעמוק ייחל תהליך של בחינת התאמתם לביצוע שתל שבלולי, ועד אז, יתנסו בשימוש במכשירי שמיעה "רגילים".

מכשירי השמיעה שיותאמו לילדים יהיו תמיד כאלו המורכבים מאחורי האוזן שאליהם מחוברת אוזניית סיליקון רכה, המעבירה את הצליל המוגבר לתוך האוזן.

גודל המכשיר ותכונותיו תלויים בחומרת הליקוי בשמיעה ובאופיו. ההמלצה לסוג המכשיר תיעשה לרוב על ידי קלינאי התקשורת בארגונים הציבוריים מיח"א (עד גיל ביה"ס) ו"שֶמע" (לילדי ביה"ס), או ישירות על ידי קלינאי התקשורת המיומן בהתאמת מכשירי שמיעה לילדים במכון השמיעה. בכל מקרה, מאוד מומלץ להיעזר בארגונים הללו לאורך כל התהליך.

מכשירי השמיעה ניתנים לתקופת ניסיון הן במיח"א או ב"שמע" והן בכל אחד ממכוני השמיעה הפרטיים, דרכם מתבצעת הרכישה בסופו של דבר.
נכון להיום, משרד הבריאות משתתף ברכישה של מכשירי השמיעה בסכום של עד 6000 ₪ לכל אוזן, אחת לשלוש שנים, כתלות ברמת ההכנסה של הורי הילד.

מכשירי השמיעה לילדים יאופיינו לרוב בעמידות גבוהה למים, לאבק ולנפילות, ויכללו תכונות אלקטרו-אקוסטיות החשובות לרכישה ולהתפתחות של שפה ודיבור באופן ייחודי לגיל הילד. אצל ילדים קטנים יש חשיבות רבה לקיום הליך של וידוא (verification) של הכיוונים שבוצעו, באופן שלוקח בחשבון את גודלה הספציפי של האוזן כחלק מתהליך הכיוון של המכשירים. לצורך כך קיים מכשור מיוחד בחלק מסניפי מיח"א ובחלק מן המכונים הפרטיים.

אם המכשירים הותאמו בגיל מאוד צעיר, חשוב לקיים מעקב רציף לגבי הכיוון שלהם ולדייק אותו עם הזמן, יחד עם השיפור ביכולת להגיע לבדיקת שמיעה מדויקת עם העלייה בגיל. בגיל צעיר יש גם לוודא התאמה מחודשת של האוזניות אחת לכמה חודשים, כיוון שקצב הגדילה של האפרכסת הוא גבוה יחסית ולאחר זמן קצר יחסית האוזנייה כבר אינה מתאימה לאוזנו של הילד.

בכל מקרה, גם אצל ילדים גדולים יותר, יש לקיים מעקב שנתי לפחות של בדיקת שמיעה ובדיקת וכיוון המכשירים.