השלכות נוירו-התפתחותיות של הפגות

ענת עדס
גב' ענת עדס
מרפאה בעיסוק, המכון להתפתחות הילד, שרותי בריאות כללית, ירושלים
גב'
פסיכולוגית התפתחותית מומחית ומדריכה. דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בתחום האוטיזם ולקויות ראייה
דורית שמואלי
ד"ר דורית שמואלי
נוירולוגית ילדים, המכון להתפתחות הילד, שרותי בריאות כללית, ירושלים

רקע

לפגות השלכות התפתחותיות ותפקודיות נרחבות על ההתפתחות של הילד. פגים נמצאים בסיכון לקושי התפתחותי והתנהגותי בשנים הראשונות לחייהם

(Ment et.al. 2003, Gray et. al. 2004)

תחומי הליקוי האופייניים לפגים יכולים להיות בהיבט המוטורי, סנסורי, קוגניטיבי או התנהגותי, בהקשר למארג המשפחה והסביבה של הפג.

השיפור בטיפול הרפואי בפגים הביא  לעליה בשיעורי ההישרדות של פגים שנולדו מתחת לשבוע 33 ומתחת למשקל 1500 גר' ולירידה בשכיחות של לקויות נוירו התפתחותיות חמורות כגון שיתוק מוחין, פיגור שכלי , חירשות ו/או עיוורון.  עם זאת השכיחות של ליקויים נוירו התפתחותיים קלים עלתה.  (Aarnoudse- Moens ,et al 2009)

הליקויים נוירו- התפתחותיים שעלולים להופיע באוכלוסיית הפגים:

  • קשיים בהישגים לימודיים ולקויי למידה .
  • הנמכה במבחני IQ  וקשיים בשפה.
  • הפרעת קשב וריכוז ובתפקודי ניהול.
  • ליקויים במוטוריקה גסה ועדינה.
  • קשיים התנהגותיים ורגשיים.
  • הפרעה בוויסות החושי.
  • ליקויים ויזו מוטוריים ובתפיסה חזותית.

קשיים בהישגים לימודיים ולקויי למידה

ממספר מחקרים שבדקו את התפקוד האקדמי של פגים VLBW  (1500 גר ≥, מתחת לשבוע 33) נמצא כי בהשוואה לתינוקות שנולדו בזמן ,לפגים ליקויים בינוניים עד חמורים בהישגים לימודיים –  בקריאה, איות ובמתמטיקה. ככל שגיל הלידה והמשקל  היו קטנים יותר, ההישגים הלימודיים היו פחות טובים. באבחונים נוירו פסיכולוגיים נמצאו ליקויים בשטף מילולי, עיכוב תגובה, תכנון וזיכרון עבודה (Aarnoudse -Moens et.al 2012).

מחקר נוסף מצא כי פגים בריאים בני 5, שנולדו בשבוע 34-36 מתמודדים עם סיכון גבוה יותר לאיחור התפתחותי ולקשיים הקשורים במוכנות לבית הספר, זאת בהשוואה לתינוקות שנולדו בשבוע 37-42. הסיכון לבעיות התפתחותיות היה גבוה ב-36% בקבוצת הפגים בהשוואה לקבוצת הביקורת  (Morse , Zheng , Tang &Roth 2009).

הקשיים בלמידה בקרב פגים במשקל לידה נמוך באים לידי ביטוי כבר בגילאי הגן (Taylor et.al 2011). זאת ועוד, מספר מחקרים אף הציגו כי ע"פ תוצאות של מבחנים נוירו התפתחותיים בגיל שנתיים,  ניתן לנבא מוכנות לבית ספר בגיל 5.

(Bauer & Msall, 2010)

הפרעת קשב וריכוז וליקויים בתפקודי ניהול (executive function)

מתוך מחקרים שנערכו בין שנת 98 ל 2008 שבדקו את הליקויים הנוירו התנהגותיים בקרב פגים מתחת ל1500 גר' ומתחת לגיל לידה 33 בטווח גילאים 5-22 שנים,  הפרעת קשב וריכוז נמצאה כבעיה ההתנהגותית המשמעותית ביותר  בהשוואה לתינוקות שנולדו בזמן, זאת ע"פ דיווחי הורים ומורים כאחד.

במחקר של Anderson et.al.  משנת 2011 מימדי הקשב המושפעים כוללים את הקשב הסלקטיבי, קשב מושהה (Sustained), חלוקת קשב ו-Shift.

כמו כן  מתוך מחקרים אלו עלה כי שטף מילולי, זיכרון עבודה וגמישות מחשבתית (מרכיבים של תפקודי ניהול) נמצאו נמוכים באופן משמעותי בקרב אותה אוכלוסיית פגים.

(Aarnoudse- Moens ,at al 2009)

הפרעת קשב וריכוז וליקויים בתפקודי ניהול (executive function)

מתוך מחקרים שנערכו בין שנת 98 ל 2008 שבדקו את הליקויים הנוירו התנהגותיים בקרב פגים מתחת ל1500 גר' ומתחת לגיל לידה 33 בטווח גילאים 5-22 שנים,  הפרעת קשב וריכוז נמצאה כבעיה ההתנהגותית המשמעותית ביותר  בהשוואה לתינוקות שנולדו בזמן, זאת ע"פ דיווחי הורים ומורים כאחד.

במחקר של Anderson et.al.  משנת 2011 מימדי הקשב המושפעים כוללים את הקשב הסלקטיבי, קשב מושהה (Sustained), חלוקת קשב ו-Shift.

כמו כן  מתוך מחקרים אלו עלה כי שטף מילולי, זיכרון עבודה וגמישות מחשבתית (מרכיבים של תפקודי ניהול) נמצאו נמוכים באופן משמעותי בקרב אותה אוכלוסיית פגים.

(Aarnoudse- Moens ,at al 2009)

ליקויים בתפיסה חזותית ובאינטגרציה ויזו מוטורית

התפיסה החזותית (אבחנה, השלמת צורה, דמות ורקע, קביעות צורה ויחסים במרחב) והתפיסה הויזומוטורית (העתקת צורות) של פגים שנולדו בשבוע 30-34 כשנבדקו בגיל  3-4 נמצאו נמוכים באופן משמעותי בהשוואה לתינוקות שנולדו בזמן

(Caraval, Tozzi, Albino & Vicari, 2005)

ליקויים במוטוריקה עדינה וגסה

תפקודי המוטוריקה הגסה (יציבה, שיווי משקל, קפיצות ומשחקי כדור) בקרב פגים בגילאי 18 חודש 3 ו 5 שנים נמצאו לקויים וככל שהגיל עלה, הליקוי בלט יותר.(Goyen, Lui,2002)

בהשוואת תפקודי המוטוריקה הגסה והעדינה של פגים בני 8 מול קבוצת ביקורת, נמצא כי לפגים יכולות מוטוריות פחות טובות באופן משמעותי. זאת ועוד, שיעור ה- DCD (ליקוי בקואורדינציה) בקבוצת הפגים היה גבוה בהרבה בהשוואה לשיעור ה- DCD בקבוצת הביקורת  (Davis, Ford, Anderson & Doyle 2007).

תפקודי המוטוריקה העדינה (גזירה, צביעה, השחלה, העתקת צורות בניה והרכבה וכו') בקרב ילדים בני 5 שנולדו בשבוע 28 במשקל 1400, נמצאו נמוכים באופן משמעותי  מהממוצע. ממצא זה של קשיים בתחום המוטוריקה העדינה נתמך במחקרים אחרים גם בגילאי בית ספר. השפעת תפקודי המוטוריקה עדינה על ההשתתפות בתפקודי היום יום במשחק ובלימודים, גדולה ומשמעותית.  (Caraval, Tozzi, Albino & Vicari 2005).

בעיות רגשיות והתנהגותיות

במהלך השנה הראשונה לחיים מתפתחת ההתקשרות לדמויות המטפלות השונות. תהליך ההתקשרות הוא תהליך הדדי של התינוק והוריו. מבחינה רגשית, ההורים עדיין מתאוששים מחוויות הלידה המוקדמת , השהות בפגיה והחשש לבריאותו של התינוק.  נמצא  כי הורים לפגים מציגים רמת מתח גבוהה יותר ותפיסה נמוכה של יכולתם ההורית

( 2008Olshtain-Mann & Auslander) בהשוואה להורים לילדים שנולדו במועד.

מחקרים על התערבות מוקדמת ועבודה עם הורים לפגים הפחיתה את רמות החרדה של ההורים, הפחיתה סימפטומים קליניים של ההורים כגון תגובות חרדה ודיכאון וסייעה בהגברת תחושת המסוגלות ההורים ובתהליך ההתקשרות עם הילד. קשיים התנהגותיים וקשיים חברתיים עשויים לבוא לידי ביטוי עקב קשיי הקשב וקושי בוויסות התנהגות

( Kaaresen et.al. 2006; Correla et.al. 2008; Scott et.al  2012).

הפרעה בוויסות החושי

שני גורמים מעלים את הסיכון להפרעות בוויסות החושי באוכלוסיית הפגים: הפגייה כסביבה מציפה בגירויים בעוצמה חזקה (ויזואליים, טקטילים, אודיטורים וכו'),  והמערכות הנוירולוגיות והביולוגיות הלא בשלות של הפג.

בהקשר זה, נמצא כי פגים ששהו בפגיות יותר משבועיים הציגו בגיל שנה יותר התנהגויות המאפיינות רגישות למגע וכן התנהגויות המעידות על טמפרמנט אקטיבי, זאת בהשוואה לקבוצת תינוקות שנולדו בזמן  Case-smith ,Butcher &Reed, 1998)).

סיכום

מתוך המחקרים בתחום ההשלכות הנוירו התפתחותיות בפגות עולה תמונה של מגוון רחב של קשיים בתחומים שונים ולאורך שנים . גם כשהפגיעה אינה דרמטית יש הפרעה בתפקוד יומיומי, ביכולת ההסתגלות ובמיומנויות חברתיות. קיימת קורלציה הפוכה לשבוע הלידה, ככל ששבוע הלידה מוקדם יותר הסיכוי להפרעות התפתחותיות גבוה יותר.

איתור מוקדם וטיפול מסייעים לצמצם את הקשיים ההתפתחותיים השונים.  הוכח כי טיפול מוקדם בפגים יעיל בהפחתת קשיים קוגניטיביים ורגשיים אשר מתרחשת בהיעדר הטיפול

(Rauh et.al. 1998). ההתערבות הטיפולית עם הורי הפגים מהווה חלק מההתערבות הטיפולית, מפחיתה את רמות החרדה של ההורים ומסייעת להעצים את תחושת  המסוגלות ההורית ואת תהליך ההתקשרות עם הילד .

(Kaaresen et.al 2006; Correla et.al. 2008; Preyde, 2007).

 

מקורות

  • 1.

    Aarnoudse-Moens, C.H.N, Weisglas-Kuperus, N., Goudoever, J.B.,&

    Oosterlaan, J.(2009). Meta-analysis of neurobehavioral outcomes in

    very preterm and/or very low birth weight children. Pediatrics, 124,

    717-728.

  • 2.

    Bauer, S.C., & Msall, M.E. (2010). Kindergarten readiness after prematurity: integrating health, development, and behavioral functioning to optimize educational outcomes of vulnerable children. Developmental Disabilities Research Reviews. 16:313-322.

  • 3.

    Brooks-Gunn, J., Gross, R.T., Kramer, H.C., Spiker, D., & Shapiro, S.(1992). Enhacing the cognitive outcomes of low birth weight, premature infants: for whom is the intervention most effective?. Pediatrics 89 1209-1215.

  • 4.

    Caraval B, Tozzi C, Albino G & Vicari S. (2005). Cognitive development in low risk preterm infants at 3-4 years of life. Arch Dis Child Fetal Neonatal.  90 F474-F479.

  • 5.

    Case-Smith J, Butcher L & Reed D. (1998). Parents report of sensory responsiveness and temperament in preterm infants. The American Journal of Occupational Therapy 52(7) 547-555.

  • 6.

    Correia L.L. (2008) Verbal contents expressed by mothers of preterm infants with clinical emotional symptoms. Review Latino-america 16(1).

     

     

  • 7.

    Davis NM, Ford GW, Anderson PJ & Doyle LW. (2007). Developmental coordination disorder at 8 years of age in a regional cohort of extremely low birthweight or very preterm infants.  Developmental Medicine & Child Neurology. 49: 325-330.

     

  • 8.

    Gary, R.F, Indurkhya, A., & McCormick, M.C. (2004) Prevalence, stability and predictors of clinically significant behavior problems in low birth weight children at 3'5 and 8 years of age. Pediatrics 114(3).

  • 9.

    Goyen TA, Lui K, Woods R. (1998). Visual-motor, visual-perceptual, and fine motor outcomes in very low birthweight chikdren at 5 years. Developmental Medicine & Child Neurology. 40: 76-81.

     

  • 10.

    Goyen, T.A., & Lui, K.(2002). Longitudinal motor development of “apparently normal” high-sisk infants at 18 month, 3 and 5 years. Early Human Development 70:1, 103-115.

  • 11.

    Kaaresen, P.I., Ronning, J.A., Ulvund, S.E. & Dahl, L.B. (2006). A randomized controlled trial of the effectiveness of early-intervention program in reducing parenting stress after preterm birth. Pediatrics.118.

  • 12.

    Ment, L.R, Vohr, B., Allan, W., Katz, K.H., & Makuch, R.W. (2003) Change in cognitive function over time in very low birth weight infants. JAMA 289(6).

  • 13.

    Morse, S.B., Zeng, H., Tang, Y.,& Roth R.(2009). Early school age outcomes of late preterm infants. Pediatrics 123: e622-e630.

  • 14.

    Olshtain-Mann O & Auslander G.K. (2008) Parents of preterm infants two months after discharge from the hospital: are they still at (parental) risk? Health Social Work 33(4).

  • 15.

    Pasman J.W, Rotteveel J.J. |& Maassen B. (1998)

    Neurodevelopment profile in low-risk preterm infants at 5 years of

    age. European Journal of Pediatric Neurology 2(1).

  • 16.

    Scott M.N., Taylor H.G., Fristad M.A., Klein N, Espy K.A., Minich N & Hack

    1. (2012) Behavior disorders in extremely preterm/extremely low birth

    weight children in kindergarten. Journal of Development Behavior

    Pediatric.33(3).

     

  • 17.

    Taylor H.G., Klein N, Anselmo M.G., Minich N, Espy K.A. & Hack (2011)

    Learning problems in Kindergarten students with extremely preterm birth.

    Arch Pediatric Adolescent Med 165 (9).

הישארו מעודכנים!

הצטרפו לניוזלטר שלנו והיו ראשונים לקבל
תכנים חדשים מהאתר ישירות למייל שלכם

    סמן מי אתה:

    מאמר זה ניתן לקריאה ע"י חברי העמותה בלבד. לצפיה נא התחבר לאתר בכפתור חברי עמותה למעלה משמאל

    עדיין אינך חבר עמותה?