הדרכת הורים לפגים

יעל זקוב
גב' יעל זקוב
מרפאה בעיסוק
עם התקדמות הטכנולוגיות הרפואיות, יותר ויותר פגים שורדים את סיבוכי הלידה המוקדמת. למרות התקדמות זו, לא חלה ירידה סטטיסטית בסבירות לליקויים קוגניטיביים העלולים להקשות על איכות חייהם של התינוקות בהמשך התפתחותם.
רוב הפגים נולדים בין השבועות 32-37 להיריון ונחשבים כאוכלוסיה הנמצאת סיכון נמוך יותר לקשיים התפתחותיים. ועדיין הסיכון קיים, בעיקר לליקויים בתחום הקשב וליקויי למידה. תינוקות אלו והוריהם עוברים מתחת ל"רדאר" של המערכת הרפואית (1) וקשייהם יתגלו בגיל מאוחר יותר עם כניסתם לגן או לבית הספר.
מחקרים מראים שלסביבה המידית של התינוקות ולתגובותיהם של ההורים יש השפעה משמעותית על התפתחות היכולות הקוגניטיביות של הילדים (Dilworth-Burt 2010). לכן, מומחים העוקבים אחר התפתחות אוכלוסיית הפגים מעלים את השאלה: מהן ההתנהגויות ההוריות שיכולות להפחית את השפעות הלידה המוקדמת? (Smith 2006).
המידע העולה ממחקרים אלו מדגיש שתי אסטרטגיות הוריות עיקריות: האחת, יכולתם של ההורים לעזור לתינוקות הפגים לפתח מנגנוני ויסות יעילים יותר (Kmita, 2009) והשנייה מוגדרת במושג parental responsiveness, היענות (Frye 2010). תקשורת המאופיינת כהיענות, כוללת את יכולתם של ההורים לזהות את הסימנים הזעירים בהתנהגותם של התינוקות, להגיב להם בצורה מותאמת ולטעת בהם תחושות של ביטחון ומוטיבציה לחקור וללמוד.
הדרכת ההורים מכוונת להעלאת המודעות לתהליכים אלו ותפקידה לעזור להורים לעזור לתינוקות.

מוויסות דיאדי לוויסות עצמי

תינוקות בכלל, מתקשים לווסת את תחושותיהם ותלויים בעזרתם של ההורים. כתגובה להשפעות הלידה המוקדמת, פגים מתקשים בכך עוד יותר ומחקרים מראים שתינוקות שנולדו פגים, בוכים יותר זמן (Korjaa 2008) ומתעוררים יותר פעמים. לפגים מעברים חדים בין 6 מצבי הערות והדרכת ההורים לזיהוי הרמזים הקלים בהתנהגותם (לדוגמה בטבלה הבאה) יכולה לעזור להם להיענות לצורכיהם.

מצב ערות תיאור התנהגות מה זה אומר?
שינה עמוקה התינוקות שוכבים בשקט, כמעט ואינם זזים.
נושמים בנשימה סדירה ומדי פעם נאנחים		 התינוקות מנותקים מהסביבה וגם אם נשמיע קול חזק בקרבתם, הם לא יתעוררו.
שינה קלה העיניים עצומות אבל נעות במהירות וניתן לראות מדי פעם את רפרוף העפעפיים.
מדי פעם פוקחים את העיניים או עושים תנועות מציצה עם הפה.
הם נעים יותר בתנועות רכות של הזרועות והרגליים, מעווים את גופם ואת פניהם.
נשימתם מהירה יותר מבשלב השינה העמוקה ופחות סדירה.
קולות בסביבה יכולים להעיר אותם, והם יכולים להיבהל ו"לקפוץ" מרפלקס מורו.		 לפעמים זהו אות מבשר להתעוררות,
ולעתים יחזרו לשלב השינה העמוקה.
ישנוניות העיניים נסגרות מדי פעם וכאשר הן פקוחות, המבט מצועף ולא ממוקד (נראים "משועממים")
תנועות של הימתחות, "זריקת" הזרועות או הרגליים ופיהוקים.
מגיבים לגירויים אך בתגובה מאוחרת. נבהלים יותר.		 לא לגמרה ערים ולא מעבדים מידע
ערנות שקטה העיניים פקוחות, הפנים בהירות ומבטם ממוקד.
גופם שקט, נראים שלווים.
בוחנים ומסתכלים אך נשארים פסיביים.
מגיבים לגירויים עם עיכוב קל בתגובה.		 התינוקות פנויים ללמידה: להתבוננות בפנים, לשיחה ולמשחק
ערנות פעילה העיניים פקוחות והגוף פעיל.
נבהלים פחות מגירויים וזזים עם כל הגוף.
הזרועות והרגליים נמתחות ודוחפות בתנועות ספונטניות ועם הגיל התנועות יהפכו למכוונות.		 לעתים שלב זה מבשר אי נוחות קלה
בכי בכי או צווחות.
פעילות לא מאורגנת של כל הגוף.
קשה לעניין אותם בגירויים חיצוניים ולרוב לא יגיבו		 להרים על הידיים ככל שניתן.
פגים להורים שהרבו להרים אותם על הידיים,הציגו אפקט חיובי יותר בגיל חצי שנה ושנה . (Korjaa 2008)

 

הצלע השנייה בוויסות הדיאדי היא ההורים ובמקרים רבים אירועי הלידה המוקדמת ישאירו חותם שלילי גם עליהם. החשש הקיומי לחיי תינוקם, ההשלכות הלא ברורות להמשך התפתחותו, המרחק הפיזי במקרה של אישפוז בפגייה והצורך בטיפול זהיר בתינוק רגיש יותר – עלולים לערער את תחושת הביטחון ולהקשות על ההורים במידה ניכרת.
תגובות ההורים יכולות להיות מגוונות: מחרדה והגנתיות יתר, צפיות לא מותאמות מתהליך ההתפתחות של תינוקם  או חוסר מודעות למסלול הייחודי שתינוקם עומד לעבור. בכוחה של הדרכה לפגוש את ההורים במקום הריגשי בו הם נמצאים ולחשוף בפניהם את צורכיו של תינוקם ואת הכלים שיש ברשותם בבואם לעזור לו.
הדרכת הורים סמוך לשחרור מבית החולים ובמהלך החודשים הראשונים לחיים עוזרת להורים לבסס קשר הורה-תינוק המהווה מרכיב דומיננטי בבניית יכולותיו העתידיות  (Forcada-Guex, 2006).

מניעת קשיים קוגניטיביים

מחקרים מראים שהדרכת הורים לתינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך (מתחת ל-2500 גרם) משפרת את יכולותיהם הקוגניטיביות (Nordhov 2010). בהדרכה, ההורים יכולים לקבל הסברים  כיצד ניתן להביא את התינוקות למצב ערנות שקט המתאים לאינטראקציה הדדית וכיצד המשחק המשותף יכול לקדם למידה מיטבית.

מטרת ההדרכה  להעלות את הביטחון העצמי של ההורים, להפנות את תשומת ליבם לרמזים

העדינים בהתנהגותו של תינוקם כדי שידעו להחליט מתי הוא פנוי ומוכן לתקשורת: האם

הוא מרגיש בנוח בתוך הסיטואציה, האם הגירוי שהם מציגים מתאים ליכולותיו, האם האתגר

שהם מציעים ילמד אותו משהו חדש או מתסכל מדי, ולבסוף, מתי "מספיק לו" והוא מתנהג בצורה שמרמזת על כך שהוא זקוק להפסקה?

המשחק המשותף עם התינוקות ומאוחר יותר עם הפעוטות, יאפשר להם להבין טוב יותר: לפתח יכולות בסיסיות כגון קשב, זיכרון ואבחנה וכן יכולות חשיבה ניהוליות כמו תכנון, הסקת מסקנות ופתרון בעיות.

עזרתם של ההורים היא כמו בניית  "פיגומים" לתהליך הלמידה. כאשר הם משתתפים עם הילדים בפעילות ומנחים אותם כיצד לפעול הם מניעים, מדגימים, מסבירים, מעודדים ומאריכים את יכולת הקשב של הילדים. פיגומים אלו עוזרים לילדים להשיג ולבצע דבר מה המהווה אתגר ולהגיע אל המטרה שללא העזרה הייתה נשארת מחוץ להשגתם. כאשר הילד חווה הצלחה הוא ימשיך לבצע את הפעולה בעצמו ולא יצטרך בהמשך את תמיכתם של אחרים.

עזרת ההורים יכולה להתרחש בהקשר של כל אינטראקציה הורה-ילד.ההורים תומכים ביכולתם של הילדים להתמקד בגירוים, בפעולות או בהקשר. מערכת פיגומים כזו, בין אם היא מילולית או לא-מילולית, המתרחשת באווירה מקבלת ומאפשרת, מקדמת את יכולות הילדים לווסת את עצמם ולהתמיד במשימה מאתגרת.

מיהם הפגים שיצמצמו את הפערים בכוחות עצמם? ובמה הם שונים מאלו שיתקשו יותר?

למדע כיום אין את היכולת לתת נוסחה מדויקת  ידוע כי מועד הלידה ועד כמה היא הייתה מוקדמת, מהווה גורם סיכון משמעותי. כמו כן, האם התינוק סבל מבעיות רפואיות והרמה הסוציו-אקונומית של המשפחה מתפקדים כגורמים במשוואה. בעוד אלו הם נתונים בלתי ניתנים לשינוי, מרכיב לא פחות משמעותי, הוא הסביבה ההתפתחותית אליה נחשף התינוק. הדרכת הורים לתינוקות ופעוטות שנולדו פגים מכוונת להאיר את המרכיבים המסוימים באינטראקציה שמגבירים את יכולתם של הילדים להבין מה קורה בעולם.

מקורות

  • 1.

    . Final Report of the National Early Intervention Longitudinal

    Study (NEILS) January 2007

    https://sriinternational.mobi/sites/default/files/publications/neils_finalreport_200702.pdf

  • 2.

    Dilworth-Bart J, Poehlmann J, Hilgendorf AE, Miller K, Lambert H  (2010). Maternal scaffolding and preterm toddlers’ visual-spatial processing  and emerging working memory. Journal of Pediatric Psychology, 35(2).

  • 3.

    Forcada-Guex,  Pierrehumbert,  Borghini,  Moessinger,  Muller-Nix (2006).Early dyadic patterns of mother-infant interactions and outcomes of prematurity at 18 months. Pediatrics.;118(1)

  • 4.

    Frye, Malmberg, Swank, Smith, Landry. (2010). Preterm birth and maternal responsiveness during childhood are associated with brain morphology in adolescence. Journal of the International Neuropsychological Society. Volume 16

  • 5.

    Kmita, (2009) From Interactive Regulation to the Development of Self Regulatory Processes in Preterm Infants.

  • 6.

    A Preliminary Report

    Korjaa, Maunuc, Kirjavainene, Savonlahtib, Haatajac, Lapinleimuc, Manninenb, Pihab, Lehtonenc (2008)  Mother–infant interaction is influenced by the

    amount of holding in preterm infants. Early Human Development . vol.84.

     

     

  • 7.

    Nordhov, Rønning, Dahl,  Ulvund,Tunby,  Kaaresen (2010). Early Intervention Improves Cognitive Outcomes for Preterm Infants: Randomized Controlled Trial. PEDIATRICS Vol. 126 No. 5

     

  • 8.

    Smith, Landry, Swank, (2006). The Role of Early Maternal Responsiveness in Supporting School-Aged Cognitive Development for Children Who Vary in Birth Status. PEDIATRICS Vol. 117

הישארו מעודכנים!

הצטרפו לניוזלטר שלנו והיו ראשונים לקבל
תכנים חדשים מהאתר ישירות למייל שלכם

    סמן מי אתה:

    מאמר זה ניתן לקריאה ע"י חברי העמותה בלבד. לצפיה נא התחבר לאתר בכפתור חברי עמותה למעלה משמאל

    עדיין אינך חבר עמותה?
    הצטרף לעמותה