"הוא לא אוכל לי" היא אחת התלונות השכיחות של הורים לילדים צעירים. בעיות בהנקה, במעבר מהפטמה לכפית, הרתעות ממאכלים שונים ותחושת תסכול וחרדה מלוות כמעט 20% מכל  ההורים, אך כשמדובר בילדים עם בעיות התפתחות ואתגרים רפואיים כרונים- המספר מזנק  ושמונה מכל עשרה ילדים סובלים מקשיים שונים.

האוכל חשוב לגדילה ולהתפתחות של כל אחד מאיתנו, ומעבר לכך משמעותי גם לשילוב שלנו במשפחה ובחברה. האוכל הוא מרכיב קבוע בכל מה שקשור לתפיסות העולם שלנו, ההנאה שלנו, השייכות התרבותית ואפילו הטכסים הדתיים שלנו. אנחנו מברכים על הלחם, חוגגים לידה וחתונה, יום הולדת וקידום מקצועי, ובמשפחות רבות ההזדמנות העיקרית לפגישה ושיחה היא סביב שולחן השבת. ילד שאינו אוכל כמו כולם,  מפסיד חלבונים וויטמינים – אך מעבר לזה הוא מפסיד את הלמידה מהחשיפה לצורה שבה אנשים אחרים מתקשרים ביניהם, מתחברים ונקשרים אחד לשני. משום כך הוא נמצא בסכנה לפגיעה בהתפתחות שלו.
אנו אוכלים מרגע לידתנו ועד פרידתנו מהעולם, כל יום, ולכן באופן טבעי אנחנו לא עסוקים ולא נותנים כבוד מספיק למערכת המורכבת של יכולות גופניות שמאפשרות לנו את הפעולה הכאילו פשוטה הזו – האכילה.  

כדי לאכול אנו משתמשים בכל מערכות גופנו. החושים, השרירים, העצבים, הריאות, וכמובן מערכת העיכול  – כולם  צריכים לעבוד יחד ובצורה מתואמת בשביל אכילה מוצלחת. באכילה משתתפים כל החושים (ריח, טעם, ראיה, שמיעה, מגע),   יותר מחמישים (!) שרירים ועצבים רבים עוד יותר. 

למעשה,  מצבים כל כך רבים  יכולים להשפיע על האכילה, שקשיי אכילה הינם פעמים רבות הסימן הראשון לבעיה רפואית שעוד לא אובחנה. לכן, אם אתם, ההורים, מוצאים את עצמכם עסוקים כל היום סביב האוכל של הילד, חשוב לפנות לבירור ויעוץ.

הנה כמה דוגמאות למצבים שכיחים  של בעיות אכילה בילדים עם בעיות רפואיות וקשיים התפתחותיים: 

נשימה –  אנחנו נושמים ובולעים דרך הפה והאף  המחוברים אחד לשני, ולכן  בעיות נשימה כרוניות משפיעות על הבטיחות של אכילה. אם  נבלע וננשום באותו זמן נשתנק ונחנק. לגוף שלנו יש מנגנון מובנה שחוסם את הכניסה לקנה הנשימה בזמן הבליעה – אבל הוא לא מושלם. השיעול הוא ההגנה של הגוף למקרים בהם חלה טעות וחלקיק   של אוכל או חומר זר אחר חדר לקנה הנשימה. לא תמיד אפשר לסמוך על השיעול שיהיה יעיל או חזק מספיק, אבל ילדים שבכלל לא מסוגלים להשתעל, נמצאים בסיכון גבוה להכנסה של אוכל לריאות ("אספירציה"). 

נשימה מהירה מפריעה למנגנון ההגנה לעבוד באופן יעיל, ולכן ילדים עם בעיות הגורמות להם לנשום מהר יותר, כמו פגים עם מחלת ריאות, או ילדים עם בעיות לבביות, נמצאים בסיכון יותר גבוה לשאוף מזון לריאות. אצל ילדים כאלו הגוף לעיתים מגן על עצמו על ידי דיכוי התיאבון. הגוף אומר לנו "אני מעדיף נשימה בטוחה כי היא קודמת לחשיבות האכילה ברגע זה". זהו פתרון טוב אם מדובר בבעיה שעוברת תוך זמן קצר, אבל אם היא נמשכת לאורך זמן הגדילה של הילד עלולה להפגע. 

שרירים – ילדים עם קשיים בשליטה על השרירים, כמו ילדים עם שיתוק מוחין או ילדים עם מחלות שריר ועצב, יכולים גם הם להיות בסכנה לשאוף מזון לתוך הריאות ("לעשות אספירציה"). במקביל, לילדים אלו ישנם אתגרים נוספים באכילה: ילדים עם חולשת שרירים יתקשו לשבת זקוף כדי לבלוע בנוחות. נסו לכופף את הצואר ולאכול כשהסנטר שלכם מונח על החזה ותבינו מיד עד כמה קשה לילד לבלוע בקלות כאשר הוא אינו יכול להסתכל למאכיל בעיניים.  חולשת שרירים יכולה להביא למצב בו הפה פתוח והלשון שמוטה החוצה, לנזילה של שאריות אוכל מהפה או השארה ממושכת של המזון בתוך הפה.
אצל ילדים עם שרירים נוקשים ומתוחים (ספסטיים) קיים קושי לשחרר את השרירים בקצב במתאים לאכילה ולבליעה. גם הלשון היא שריר, ולשון שמתקשה לנוע בחלל הפה בחופשיות יכולה להפריע מאד לילד ללעוס ולבלוע מרקמים שונים. במצב זה האכילה יכולה להיות איטית עד כד כך שהילד מבלה את רוב זמנו באכילה במקום במשחק ולמידה, ופעולת האכילה הופכת למרכז חייו. אם ילדכם זקוק ליותר מחצי שעה כדי לסיים  מנה רגילה של מזון, כדאי שתפנו לייעוץ. 

מערכת העיכול – בעיות במערכת העיכול  הם תמיד בראש רשימת הבירורים כשמדובר בבעיות אכילה.  אחד המצבים שקל מאד להחמיץ הוא צרבת (ריפלוקס). זהו מצב שכיח בהרבה מצבים התפתחותיים ורפואיים הגורם לילד אי נוחות בזמן האכילה ולכן גורם לו ללמוד להרתע מאכילה. לא תמיד הילד יכול להסביר מה גורם לו אי נוחות. בנוסף לעיתים הריפלוקס עלול להיות "שקט" ואינו מלווה בפליטות או הקאות. 

גם עצירות קבועה יכולה   לגרום אי נוחות וחוסר תאבון,  והיא שכיחה מאד, בעיקר בילדים שלא זזים מספיק כמו שאר בני גילם או באלו שממעטים לשתות נוזלים ולאכול פירות וירקות. 

הימנעות מאוכל  – היא נושא שמאד מטריד הורים – לרבים מאיתנו יש רתיעה ממאכלים מסוימים. זוהי נטיה של רגישות חושית (סנסורית) שיש בה גם חלק נלמד ומשפחתי.    היא הופכת להיות בעיה כשרשימת הדברים שהילד מסרב לאכול גורמת לקושי בבניית תפריט מתאים לגילו. הרתעות כזו שכיחה במיוחד בילדים עם בעיות על הרצף התקשורתי (הספקטרום האוטיסטי) אך יכולה להיות גם נלמדת: ילד שנמנע במשך זמן ממושך מלאכול בגלל סיבה רפואית יכול להרגיש גועל ממזון שאינו רגיל לו בפיו.
במקרים רבים ניתן בנועם לשנות את ההרגלים של הילד. דבר אחד בטוח- האכלה בכוח, ארוחות שבהן יש "מלחמה כל האוכל" ומתן "פרסים" על התמודדות עם מזון, לא יביאו את הילד לאכול בהנאה וברצון, גם אם הצלחת בארוחה נשארת נקיה. הבעיה תחזור. 

חוסר תיאבון והקאות חוזרות – הן שתי בעיות נוספות המטרידות באופן קבוע ילדים רבים. בשני המקרים מדובר בתגובה של הגוף שיכולה לנבוע מסיבות רבות מאד, ולכן לפעמים לוקח זמן להבין מה מהות הבעיה. חשוב לחשוב כאמור על עצירות ורפלוקס, על קצב האכילה ואם לא ניסינו להאכיל את הילד בהתלהבות רבה מדי מדאגה למשקלו.
רגישות (אלרגיה) למרכיבים שונים אמנם אינה שכיחה, אך מקבלת התיחסות יותר גדולה מאשר היקף הבעיה במציאות. שינויים בהרכב המזון יכולים להביא להקלה, אך אי אפשר להסתפק בהם. חייבים להתיחס לכלל מרכיבי הלעיסה, הבליעה, התנוחה פחות חשוב –  נעימות החוויה לילד ולהורה. 

חשוב לציין כי באופן כללי, כשאנחנו חולים, אין לנו תיאבון. הדבר נכון במיוחד בילדים, ולרוב אין בכך שום קושי, ילדים ללא קשיי אכילה ישלימו את החסר כשיתאוששו.
ילדים חולים במחלות עונתיות ונגיפיות באופן טבעי לעתים תכופות (עד 9 אירועים של מחלה זיהומית בחורף רגיל בממוצע בילדים עד גיל 3!) לכן ילדים שקשה להם לאכול תמיד, יחמירו עוד יותר בזמן מחלה. 

במרפאה  הרב צוותית לשיקום אכילה באלי"ן אנו עומדים פעמים רבות מול הורים שמסבירים לנו כי הילד במשקל נמוך כי הוא "בדיוק היה חולה". במצב כזה יש לשאול האם בזמנים הרגילים, בין אירועי החום, הנזלת, דלקת האזנים והשיעול, הילד יכול לאכול בנועם ובלי לחץ, מספיק כדי לגדול, וגם שישאר לו מספיק זמן הין הארוחות להיות, פשוט, ילד ככל הילדים.    

הבעיה כל כך שכיחה, אם כן, שההתיחסות לבעיות אכילה צריכה לעלות בכל ביקור אצל הרופא המומחה העוקב אחר התפתחות ילדכם- בין אם זה הרופא ההתפתחותי, הנוירולוג, הגסטרואנטרולוג, רופא הריאות או רופא אף אוזן וגרון.

אם בעיית האוכל מטרידה אתכם והרופאים הקבועים שלכם לא הצליחו לתת תכנית טיפולית כוללת- כדאי מאד שתפנו למרפאה רב צוותית המתמחה בבעיות אכילה בילדים. 

בעיות כרוניות – בעיות המתמשכות לאורך זמן

אספירציה – שאיפת מזון לתוך הריאות

צרבת = ריפלוקס – מצב בו המזון עולה מהקיבה חזרה אל הושט