כן, גם אנחנו יכולים להשפיע על ההתפתחות של ילדים

כל תינוק נולד עם מטען גנטי שהוא מקבל בתורשה מהוריו. לכל התינוקות ישנה אחידות במטען הגנטי המשפיעה על יכולות תפקודיות בסיסיות לדוגמא זמני שינה וערות, תפקודי אכילה, תקשורת על ידי קולות ובכי , שליטה על תנועות ראשוניות ועוד. לכן אנו מצפים להתפתחות מיומנויות שונות בגילאים מסוימים לדוגמא: חיוך בגיל 6 שבועות, או הרמת ראש בשכיבה על הבטן בגיל שלושה חדשים. עם זאת, ברור גם שישנה שונות וייחודיות לכל ילד הנולד עם המטען הגנטי המסוים שקיבל מהוריו. ולכן נראה שלכל תינוק יהיו מבנה גוף וחזות המיוחדים לו, יחד עם טמפרמנט (אופי) משלו, ואפילו העדפות משלו. את הייחודיות הזו נוכל לראות כבר מלידה ולפעמים אפילו אימהות יכולות לדווח על התנהגות מיוחדת בתוך הרחם ותאמרנה ש "העובר מאוד פעיל, הוא פעיל בשעות מסוימות ..". אבל לא רק המטען הגנטי קובע כיצד יתפתח התינוק אלא היא בסופו של דבר תוצר של קשר הדדי בין המטען הגנטי ובין הסביבה. ולכן נראה שונות והבדלים בהתפתחות בין תינוקות וילדים בהתפתחות טיפוסית שהינם בטווח הנורמה. זאת מכיוון שאנחנו שונים אך גם הסביבה שאנחנו גדלים בה היא גורם חשוב מאוד המשפיע על עיצוב ורכישת המיומנויות השונות בהתפתחות.

תינוק נולד עם ההתנהגות הייחודית לו, מתחיל מיד בלידתו ביחסי גומלין (קשר) עם הסביבה. הסביבה, והתגובות שהוא מקבל מהסביבה, מאפשרים ומשפיעים על ההתנהגויות והלמידה שלו. הסביבה נתפסת כגורם שיכול לעודד פעילות ורכישת מיומנויות וכגורם שעלול להגביל את הפעילות. לדוגמא: השפעת סביבה מתרחשת כאשר תינוק מקבל מענה בתגובה לבכי. דוגמא נוספת להשפעת סביבה, כאשר ילד נע מזרן בצורה חופשית ומשחק עם בובה במרחק של הושטת יד לעומת ילד היושב זמן ממושך בעגלה ללא יכולת לזוז. המחקר שבדק את ההשפעה של הסביבה על התפתחות ולמידה בתינוקות פיתח את : התיאוריה הדינמית. התיאוריה הדינמית מוכיחה כיצד הסביבה יכולה לשנות את ההתנהגות שלנו. התיאוריה מביאה את ההוכחה של דרכי השפעת הסביבה על התנהגות עד כדי שינוי ברמת המטען הגנטי עצמו. כלומר: השינוי הוא כל כך גדול שיכול לבוא לידי ביטוי אפילו בשינוי של הגנים של התינוק (1,2(.

וכך התאוריה מסבירה שההתפתחות של הילדים תלויה ביחסי גומלין שבין המטען הגנטי למרכיבי סביבה ולמטלה הנדרשת מהתינוק. מרכיבי סביבה הם לדוגמא משוב (פידבק) מתאים, התאמה פיזית ותחושתית של הסביבה המעצימים את הבנת ההצלחה ובעקבותיה את הלמידה של מיומנויות חדשות. על פי התאוריה הדינמית כל המערכות תורמות יחד להצלחת ההתפתחות והלמידה בצורה שווה.

רוב הילדים מתפתחים על פי המצופה בדרכם הייחודית וזקוקים רק לסביבה שתאפשר להם לעשות זאת, ולא תגביל אותם. סביבה מאפשרת היא סביבה שבה ישנה התאמה של המרכיבים השונים המסייעים ומעודדים את התינוק לתרגל פעילות בהצלחה, וכך ללמוד ולהתקדם ברכישת מיומנויות. ניתן להדריך הורים ומטפלים בצורה פשוטה כיצד להשתמש יותר בסביבה כדי לעודד התפתחות. לדוגמא: נפזר כמה ספרונים מותאמים במרחב הקרוב של הילד שיוכל לחקור, לדפדף ולהביט בתמונות. דוגמא נוספת: נמקם ילד שרק מתחיל להיעמד ליד ספה נמוכה בכדי שיוכל להישען עליה ולהיעמד בהצלחה.

גם כאשר יש לילד איחור התפתחותי, אנחנו נבחן את יכולותיו תוך כדי הסתכלות על הסביבה. נשאל את עצמנו האם הסביבה שהוא גדל בה מאפשרת לו הזדמנות להתנסות מוצלחת בפעילויות שונות. אם היא מאפשרת, נדאג שהיא תמשיך להיות מאתגרת ומעודדת את המשך ההתפתחות. אם הסביבה אינה מאפשרת זאת, נבדוק איך אני יכול לשנות את הסביבה כך שתאפשר או תסייע לילד לתפקד בצורה מוצלחת. כדאי לכן שכל התערבות טיפולית בילד עם איחור התפתחותי תהיה מורכבת הן מטיפול פרטני והן מהדרכת ההורים והמטפלים לשינויים בסביבה.
ניתן פה מספר דוגמאות שיסבירו כיצד השינוי הסביבתי משפיע על היכולת לרכוש מיומנויות:

לכל ילד מטען גנטי להתפתח וללמוד, והוא צריך סביבה שתאפשר זאת. לעיתים מספיקים ארגון הסביבה ותגובות משוב מתאימות בכדי לעודד את פעילות ילדכם. גם עבור ילדים עם איחור התפתחותי, הדרכה להורים ומטפלים להתאמת מרכיבי הסביבה יכולה לסייע לרכוש יכולות חדשות והיא תמיד תהיה חלק מההתערבות הטיפולית.

1. סרטון באנגלית כיצד סביבה משפיעה על התפתחות
2. הדרכה לזמנים של קשר דרך קריאה משותפת הורים וילדים השפיעה על התפתחות
3. סביבה משפיעה על בריאות ילדים -ארגון הבריאות העולמי