מהי תקשורת תומכת וחליפית?
תקשורת תומכת וחליפית = תת"ח, היא כל אמצעי תקשורת שאינו דיבור, המסייע לאדם לתקשר, להביע את צרכיו, רצונותיו, לשתף אחרים בחוויות וברגשות ולהיות חלק מהחברה סביבו.
התת"ח כולל אמצעי תקשורת ללא עזרים כמו: צחוק, בכי, הבעות פנים, תנועות גוף, תנועות ידים, שפת סימנים, הפקת קולות. וכן אמצעי תקשורת עם עזרים כמו: חפצים, תמונות, סמלים, לוחות תקשורת, פלטי קול, אייפדים ומחשבי תקשורת.
מי יכול להפיק תועלת משימוש בתת"ח?
לעיתים יכולת הדיבור נפגעת באופן זמני, כמו בזמן מחלה, או לאחר ניתוח. לעיתים יכולת הדיבור המילולי עדיין לא נרכשה עקב סיבות שונות כמו: איחור התפתחותי, אפרקסיה, שיתוק מוחין, אוטיזם. לעיתים יכולת הדיבור התפתחה אך אבדה לדוגמא עקב ניוון שירירים, תאונה או חבלת ראש. לכל אלו תת"ח יכול לשמש ככלי לתקשורת עם הסביבה. עבור אלו שאינם מדברים כלל התת"ח יהווה אמצעי תקשורת עיקרי ועבור אלו שיש להם דיבור חלקי אך לא מספיק כדי להביע את כל מגוון יכולות התקשורת שלהם, התח"ח יהווה אמצעי התומך בדיבור ומשלים אותו.
יתרונות התת"ח
היכולת לתקשר עם הסביבה, להביע רצונות וצרכים, לשתף בחוויות ורגשות, להיות חלק מפעילויות המתרחשות עם אנשים בסביבה הינה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר במדד איכות החיים. היא משפיעה באופן ישיר ומשמעותי על יכולת ההשתתפות של הפרט בפעילויות רבות בסביבות השונות בהן הוא לוקח חלק: בית, משפחה מורחבת, מסגרת חינוכית, קהילה. בדרך כלל התקשורת נעשית באמצעות דיבור ההולך ומתפתח באופן מואץ בשנים הראשונות לחיים וממשיך להתפתח גם בהמשך החיים. מבחינה שפתית הדיבור תומך ומסייע בהתפתחות של היכולות השפתיות – הבנת שפה והבעה. מבחינה קוגניטיבית השפה והדיבור תומכים בלמידה ומפתחים את החשיבה. כאשר מישהו אינו מסוגל לתקשר בעזרת הדיבור הוא חווה חסם משמעותי באפשרות שלו להיות חלק מהחברה סביבו. כמו כן הקושי בדיבור עלול לפגוע בהתפתחות בתחומים שונים: תקשורת, שפה וחשיבה. בנוסף מבחינה רגשית עלולים להתפתח תסכול, תחושת חוסר אונים, פגיעה בהערכה עצמית ופגיעה ביכולת לפתח קשרים אישיים.
ע"י מתן אמצעי תת"ח ניתן לתמוך בהמשך ההתפתחות של כל התחומים החשובים האלו.
התאמת תת"ח
תהליך התאמת התת"ח נעשה באופן אישי עבור כל אחד. על פי רוב יבחרו מספר אמצעי תת"ח כאשר יחד הם נותנים מענה תקשורתי שלם. יש להכיר את הילד, את סביבותיו השונות, את צרכיו ואת סדר היום שלו, ובהתאם למידע הזה יש לבנות עבורו את אוצר המילים הרלוונטי, את אמצעי התת"ח המתאימים לו ואת אופן השימוש בהם. בנוסף יש לבחון מהם יכולות הילד בתחומי התפקוד השונים: תקשורת, ראיה, שמיעה, מוטוריקה, קוגניציה. קיימים אמצעי הנגשה רבים המאפשרים להתאים לכל אחד אמצעי תת"ח אותם הוא יכול להפעיל בהתאם לתפקוד שלו בכלל התחומים.
בדרך כלל יש להקדיש זמן ללימוד והכרת אמצעי התת"ח ואופן השימוש בהם. אורך הזמן הזה תלוי במאפיינים שונים של המשתמש כמו: גיל, יכולות קוגניטיביות, יכולות מוטוריות, מוטיבציה וכד'.
את התהליך מובילה ומלווה קלינאית תקשורת בעלת ידע בתחום והוא נעשה יחד עם משתמש בתת"ח, משפחתו, צוות חינוכי וצוות מטפל מתחומים טיפול שונים העובד עם משתמש התת"ח.
טיפ מסכם: לכל אדם קיימת הזכות לתקשורת ולנו כחברה קיימת הזכות להעניק לו את האפשרות הזו. יש להתאים תת"ח לכל אחד שזקוק לו. חשוב לעשות זאת בליווי מקצועי מתאים
שאלות ותשובות
האם נתינת תת"ח לילד תפחית את המוטיבציה שלו לפתח דיבור?
על פי רוב תת"ח מעודד התפתחות של דיבור. מתן אפשרות לילד להביע את עצמו מוריד את הלחץ והתסכול הנובעים מקשיי הדיבור ומאפשר לילד לחוות חוויות חיוביות של תקשורת עם הסביבה. במצב כזה הילד יכול להיות פנוי יותר לפתח את הדיבור במידה האפשרית לו. המחקרים מראים שילדים שניתן להם תת"ח יפתחו דיבור מהר יותר מאשר ללא תת"ח.
האם מי שמתחיל להשתמש בתת"ח ישאר עם זה לכל החיים?
תת"ח מעודד התפתחות דיבור. במקרים בהם הדיבור מתקדם לעיתים כבר אין צורך להמשיך להשתמש בתת"ח
האם ילד צריך להיות מוכן לעבודה עם תת"ח? האם ילדים צעירים מתאימים לעבודה עם תת"ח?
תהליך התאמת אמצעי התת"ח לילד הוא אישי ונעשה בהתאם ליכולות הילד בתחומי התפקוד השונים. כלומר מתאימים את התת"ח ליכולות הספציפיות של הילד. לכן אין תנאים מוקדמים הכרחיים עבור ילד להשתמש בתת"ח.
מילון מונחים:
תקשורת – היא מיומנות אנושית בסיסית, היא המפתח ליצירת קשרים, ללמידה ולרכישת ידע
איכות חיים – היא המידה בה אדם מעריך שהוא וסביבתו מאושרים. זהו מושג סובייקטיבי והוא תלוי בערכים, ציפיות וההקשר החברתי-תרבותי של האדם
השתתפות – פעילות של אדם בתוך ההקשר החברתי. זו היכולת של אדם להיות חלק מהחברה ולהיות פעיל בסביבות שונות המשמעותיות עבורו כמו: משפחה, קהילה, מסגרת חינוכית.
