מהם קשיי שליפה אצל ילדים וכיצד נטפל בהם?

לילד שלכם "בורחות מילים"?
כדאי לפנות לקלינאי תקשורת, יש איך לסייע לו.

גיל לוין
גב' גיל לוין
קלינאית תקשורת M.A, מומחית תחום לקויות מורכבות, דיבור/היגוי ותת"ח (תקשורת תומכת וחליפית) ורכזת נגישות לצורכי תקשורת במתי"א חיפה, ראש צוות קלינאיות תקשורת בבי"ס אופקים, מדריכה קלינית לסטודנטים בחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה ובעלת קליניקה פרטית.

תקציר

כולנו מכירים את התופעה בה אנו רוצים להגיד או לכתוב מילה מוכרת ולא מצליחים לשלוף אותה. כלומר, אנו יודעים את המילה אך מתקשים בנגישות (חלקית או מלאה) אליה בזמן מסוים. קושי זה יכול להיות זניח ולא להפריע לחיי היומיום אך יכול גם להופיע כקושי משמעותי אשר בא לידי ביטוי הן בכמות הטעויות והן בסוג הטעויות בשליפת המילה. במידה ועולה חשד לקשיי שליפה, חשוב להפנות את הילד להערכה וטיפול אצל קלינאי תקשורת. קלינאי התקשורת יאבחן את מקור הקושי, יאפיין אותו ויתאים טיפול לילד. לרוב, הטיפול יהיה בשני ערוצים עיקריים: סמנטיקה ו/או פונולוגיה. בכך יסייע לילד בהתמודדות עם הקושי. 

אמ.... ברחה לי המילה - מה זה אומר?

מכירים את זה ש.. נו… שיש לכם מילה שאתם רוצים להגיד ואתם לא מצליחים להיזכר בה? למשל, אני רוצה לספר על האוטו החדש שקניתי ולא מצליחה למצוא את המילה 'אוטו' בזיכרון ולהגיד אותה. היכולת הזאת למצוא מילה שאתה מכיר, הקיימת באוצר המילים שלך ומאוחסנת בזיכרון (=לקסיקון), נקראת שליפה.

כלומר, אני "שולפת" את המילה מהאחסון בזיכרון המנטלי. דרך אחרת לתאר את התופעה היא באמצעות המונח שיום, כלומר אני "נותנת שם" לפריט או לרעיון. במקרה שהצגתי, אין ספק שאוטו היא מילה שמוכרת לי, אולי אף השתמשתי בה לפני רגע ופתאום "שכחתי אותה". אני יכולה לזהות אוטו ויזואלית מבין מספר פריטים או תמונות, למשל מבין תפוח, אוטו ואופניים. אני מכירה את משמעות המילה אוטו ומה היא מייצגת. למשל, אני יודעת שהוא כלי רכב, נוסעים בו ממקום למקום ושהוא כולל חלקים שונים כגון הגה וגלגלים. כמו כן, אני מכירה את הצלילים המרכיבים את המילה אוטו. למשל, אני יודעת שאוטו מתחיל בצליל o ומסתיים ב to וגם מסוגלת להפיק באופן קולי את המילה ואף לכתוב אותה. עם זאת, בנקודת זמן מסוימת כשרציתי להגיד את המילה ׳אוטו׳ לא הצלחתי לשלוף אותה. כלומר, הקושי הוא איננו בידיעת המילה אלא בהיעדר נגישות חלקית או מלאה למילה בזמן מסוים. 

כולנו נתקלים בתופעה זו שנקראת "על קצה הלשון" כאשר אנו מרגישים שהמילה נמצאת על קצה הלשון שלנו ובכל זאת לא מצליחים להזכר בה. אדם מבוגר מפיק בממוצע שתיים עד ארבע מילים לשנייה בזמן דיבור, כאשר מספר הטעויות בדרך כלל הינו טעות או שתיים לכל אלף מילים. כלומר, כמות הפעמים שאנו חווים את התופעה שבה אנו מתקשים לשלוף מילה היא זניחה ולא מפריעה לחיי היומיום שלנו.

מ"ברחה לי המילה" לקושי משמעותי בשליפה

דמיינו שאתם מנסים לשתף אדם קרוב בחוויה משמעותית שקרתה לכם היום, ואתם פשוט לא מצליחים להביע חלק גדול מהמילים. אתם יודעים בדיוק מה אתם רוצים להגיד, אבל פשוט לא מצליחים להוציא את המילים מתוך אוצר המילים המוכר לכם ולהגיד את מה שאתם רוצים. איך הייתם מרגישים? האם הייתם מתעקשים להעביר את המסר או אולי מוותרים? אולי הייתם מוצאים אסטרטגיות (=שיטות) שיסייעו לכם בכל זאת להביע את עצמכם, כמו שימוש בג'סטות או שימוש במילים חלופיות? נניח למשל שבעת שיתוף חווית רכישת האוטו, לא הייתי מוצאת מילים נוספות מעבר ל 'אוטו', כמו "מגרש מכוניות" או "בנק", כדי לתאר את החוויה.
מצב כזה עשוי לעורר רגשות תסכול, חוסר הצלחה או מחשבות של ערך עצמי נמוך. מה חושבים עליי? האם האדם השני חושב שאני לא יודע או לא מבין כשאני מתקשה למצוא את המילה שרציתי להגיד?

קושי בשליפה עשוי להפריע לתפקוד היומיומי ומתבטא הן בכמות מילים רבה יותר שהילד שולף באופן לא מדויק (למשל, במקום המילה 'אוטו' יפיק toto או מטוס) והן במהירות שליפת מילה איטית יותר ביחס לבני גילו.

קשיי שליפה עשויים להופיע כקושי שפתי יחיד, אך לעיתים קרובות הם מופיעים יחד עם קשיים שפתיים נוספים. קשיי השליפה יכולים גם להופיע ברמות חומרה שונות והם יכולים להשנות ולהתפתח עם השנים ועם ההתפתחות השפתית. 

קשיי שליפה- איך זה נראה?

טעויות בשליפת מילה בקרב ילדים עם קשיי שליפה יכולות להתבטא בצורות שונות. הילד עשוי להגיב לשאלות שנשאל בתגובות כמו "אני לא יודע" או "אני לא זוכר", זאת גם כשברור שהוא יודע את התשובה. למשל, לשאלה ״את מי פגשת קודם?״ יענה "לא יודע", למרות שהפגישה התרחשה זמן קצר קודם לכן.
ביטוי נוסף לקושי עלול להיות שהילד יהסס לענות על השאלה, ויעשה זאת רק לאחר פרק זמן הנחשב ארוך יחסית לגילו. ביטוי אחר עשוי להיות זמן הפסקה ארוך במהלך הדיבור, למשל, "אני הלכתי ל…… חוג קרטה" או "ראיתי את…..יוסי השכן". כמו כן, ישנה תדירות גבוהה של שימוש במילות 'פקק' (אה…, אמ…) וכן, שימוש במילים כלליות (משהו, זה). למשל, "הלכתי ל… אמ.. נו…. לזה". קושי ב
שליפה יכול לבוא לידי ביטוי גם בדיבור מסביב לנושא או בשימוש במעקפים, כלומר כאשר הילד משתמש במלל רב כדי לבטא מילה מסוימת מבלי להגיד את המילה עצמה. 

מאפיין נוסף של קשיי שליפה הן טעויות של החלפת מילת המטרה (= המילה שהילד רוצה לשלוף) במילה אחרת. לעיתים הילד ישים לב לטעות וינסה לתקן את עצמו, ולעיתים לא. יתכנו מספר סוגים של טעויות: מילה אקראית שאינה קשורה למילת המטרה –  למשל ירצה להגיד ׳שולחן׳ אך ישלוף את המילה ׳תות׳.
החלפה
סמנטית  – שימוש במילה הקשורה מבחינת המשמעות למילת המטרה שאליה התכוון. למשל החלפת המילה ׳ציפור׳ בחיה אחרת, ׳פרה׳.
החלפה
פונולוגית – החלפה או השמטה של צליל אחד או יותר ממילת המטרה (לדוגמה צמחת/צלת במקום צלחת). תיתכן גם הוספה של צליל כך שנוצרת מילה חדשה שאינה קיימת (לדוגמה, צלרחת במקום צלחת). צורה נוספת  של החלפה פונולוגית היא הוספת צליל  או החלפת צליל כך שנוצרת מילה אחרת שקיימת בשפה (לדוגמה, סלון במקום חלון). החלפה פונולוגית יכולה להתבטא גם בניסיונות גישוש אל עבר מילת המטרה ( מח… בח… חבר… מחב… במקום מחברת). 

אפשרות אחרת היא שימוש בג'סטה. לדוגמה, במקום לומר את המילה ׳ציפור׳ הילד יעשה תנועה של לעוף. לעיתים ישתמש הילד באסטרטגיה של הגדרה חלקית או מלאה במקום המילה שהוא מתקשה לשלוף (לדוגמה, במקום ׳ציפור׳ יגיד ׳חיה שעפה׳).  

הערכה וטיפול

קשיי שליפה אינם נובעים מחסך בידע עולם, אוצר מילים דל, יכולות קוגניטיביות נמוכות או בעיות זיכרון. מודעותם של הורים וצוותים חינוכיים לעובדה זו היא בעלת חשיבות רבה. הבנת הקשיים חשובה הן לשם הפניה לטיפול מתאים והן לשם התייחסות מתאימה לילד החווה את הקשיים.
במידה ועולה חשד לקשיי
שליפה, חשוב להפנות את הילד להערכה וטיפול אצל קלינאי תקשורת. לקלינאי התקשורת ידע מעמיק בתחומי שפה, דיבור ותקשורת, לצד תחומים נוספים. קלינאי התקשורת יערוך הערכה מקיפה של כל התחומים ויבחן מהם היכולות והקשיים של הילד. במידה וימצא קושי בשליפה, הקלינאי יאבחן את  מקור הקושי ויאפיין אותו. בהתאם לממצאי ההערכה, יקבע הקלינאי מטרות טיפוליות ותוכנית עבודה ליישומן. בהתאם למקור הקושי בשליפה, הקלינאי יטפל לרוב בשני ערוצים עיקריים: סמנטיקה ו/או פונולוגיה.
הקלינאי יסייע למטופל ללמוד ולהשתמש באסטרטגיות פיצוי לקשיי ה
שליפה  – שיטות בהן הוא יכול להיעזר כאשר נתקל בקושי בשליפת מילים. 

במקביל ניתן לחזק את המערכת הסמנטית ו/או הפונולוגית על מנת להפחית את קשיי השליפה. טיפול סמנטי יתמקד בחיזוק קשרי משמעות. למשל, זיהוי ושיום קטגוריה (לאיזה קטגוריה שייכת המילה?), אופן השימוש (מה עושים עם זה?) ותכונה חיצונית (מאפיין חיצוני בולט –  כגון: באיזה צבע, גודל, צורה, חלקים, מה מיוחד בזה?). כך לדוגמה, אם נחזור לסיפור האוטו, הקלינאי יסייע למטופל לאפיין את הקטגוריה אליה שייכת המילה (כלי תחבורה), השימוש (משהו שנוסעים בו), תכונה חיצונית (ארבעה גלגלים והגה) ולהעלות אסוציאציות נוספות (כלי תחבורה אחרים, סוגי מכוניות, בעלי מקצוע בתחום הרכב, חוויות הקשורות לנסיעה ברכב) וכדומה.
כל זה מסייע לחיזוק נגישותה של המילה אוטו ל
שליפה. הקניית אסטרטגית הגדרת המילה לילד תאפשר לו לעקוף את הקושי ולהצליח להביע את עצמו טוב יותר. טיפול פונולוגי יתמקד בחיזוק הידע של צלילי המילה כמו: חלוקה להברות, זיהוי הברה פותחת של מילה, חריזה. 

יש לציין כי נוסף על הקשיים השפתיים, ילדים עם קשיי שליפה עלולים לחוות קשיים נלווים בפן הלימודי והחברתי. כך, ילד עם קשיי שליפה עשוי להתקשות במענה על שאלה פתוחה בשיעור עקב קושי לשלוף את התשובה (למשל, במענה על השאלה איך קראו לדמות המרכזית בסיפור).
ישנן מספר דרכים בהן ניתן לסייע לילד לבטא את יכולותיו הלימודיות באופן מיטבי, כמו: מתן מספר אופציות לבחירת תשובה בעל פה (האם קוראים לו דני או רועי?), בחירת התשובה הנכונה מתוך תמונות (תמונות של דני ורועי) או הקפת תשובה בשאלה עם מספר אפשרויות תשובה. באופן דומה, ילד עם קשיי
שליפה עשוי להתקשות בתחום החברתי עקב קושי להביע עצמו מול בני גילו. הבנת מקור הקושי, התייחסות להתנהגות הילד בהתאם וקבלת התיווך המתאים יסייעו לילד להתמודד. למשל, עבור ילד בעל קשיי שליפה שמתקשה להביע עצמו במהלך קונפליקט עם ילד אחר (לדוגמה, ילד אחר חטף לו את המשחק), ניתן לחזק את שליפת אוצר המילים הרלוונטי להתמודדות במהלך הקונפליקט (לדוגמה, "תחזיר לי", "עזוב אותי"). 

לסיכום, ילדים עם קשיי שליפה עשויים לחוות קשיים יומיומיים בדיבור ובכתיבה וקשיים נלווים כמו קשיים בתחום הלימודי והחברתי. הבנת הקשיים משמעותית הן לשם הפניה לטיפול מתאים אצל קלינאי תקשורת והן לשם התייחסות מותאמת לילד החווה את הקשיים ומתן אסטרטגיות להתמודדות. במידה וילדיכם חווה קשיים מסוג זה, יש איך לסייע לו ולהקל עליו.

מונחים מרכזיים

שליפה/ שיום: תהליך בו יש מעבר מרעיון להפקת מילה דבורה או כתובה.

סמנטיקה: תחום הסמנטיקה עוסק בחקר המשמעויות המיוצגות באמצעות המילים בשפה.

פונולוגיה: תחום הפונולוגיה עוסק בחקר היחסים בין ההגאים השונים, תפקודם וצירופם בשפה.

ג'סטה: מחווה, סימן או תנועה של איבר גוף להבעת רעיון, מילה או רגש התומכ/ת בדיבור.

ביבליוגרפיה

  • 1.

    בירן, מ., נובוגרודסקי, ר. ,הראל-נוב, א., גיל, מ., מימוני-בלוך, א. (2017). אפיוני ליקויים בשיום בגיל הגן: מה ניתן ללמוד מטעויות שיום של ילדים לקויי שפה?. שפה ומוח, 12, עמ' 80 – 108.

  • 2.

    קריזר, ו., ונובוגרודסקי, ר. (2012). משקל, משקול, משקולית (משקל) – השפעת הקשר הסמנטי והמורפו- פונולוגי בין פעלים ושמות עצם על יכולת השליפה של ילדים עם לקות שפה ספציפית. דיבור ושמיעה, 31, 21-37.

  • 3.

    Davidoff, J., & Masterson, J. (1996). The development of picture naming: Differences between verbs and nouns. Journal of Neurolinguistics9(2), 69-83.

  • 4.

    Dockrell, J. E., Messer, D., & George, R. (2001). Patterns of naming objects and actions in children with word finding difficulties. Language and Cognitive Processes16(2-3), 261-286.

  • 5.

    Dockrell, J. E., Messer, D., George, R., & Ralli, A. (2003). Beyond naming patterns in children with WFDs—definitions for nouns and verbs. Journal of Neurolinguistics16(2), 191-211.

  • 6.

    Dockrell, J., & Messer, D., & Wilson, G. (1998). Children with word-finding difficulties: Prevalence, presentation and naming problems. International Journal of Language and Communication Disorders33, 445-454.

  • 7.

    Faust, M., Dimitrovsky, L., & Davidi, S. (1997). Naming Difficulties in Language-Disabled Children Preliminary Findings With the Application of the Tip-of-the-Tongue Paradigm. Journal of Speech, Language, and Hearing Research40(5), 1026-1036.

  • 8.

    German, D. J., & Newman, R. S. (2004). The impact of lexical factors on children's word-finding errors. Journal of Speech, Language, and Hearing Research47(3), 624-636.

  • 9.

    Lahey, M., & Edwards, J. (1999). Naming errors of children with specific language impairment. Journal of Speech, Language, and Hearing Research, 42(1), 195-205.

  • 10.

    Masterson, J., Druks, J., & Gallienne, D. (2008). Object and action picture naming in three-and five-year-old children. Journal of Child Language, 35(02), 373-402.

  • 11.

    McGregor, K. K., Friedman, R. M., Reilly, R. M., & Newman, R. M. (2002). Semantic representation and naming in young children. Journal of Speech, Language, and Hearing Research45(2), 332-346. 

  • 12.

    Novogrodsky, R., & Kreiser, V. (2015). What can errors tell us about specific language impairment deficits? Semantic and morphological cuing in a sentence completion task. Clinical linguistics & phonetics29(11), 812-825.

הישארו מעודכנים!

הצטרפו לניוזלטר שלנו והיו ראשונים לקבל
תכנים חדשים מהאתר ישירות למייל שלכם

    סמן מי אתה:


    מאמר זה ניתן לקריאה ע"י חברי העמותה בלבד. לצפיה נא התחבר לאתר בכפתור חברי עמותה למעלה משמאל

    עדיין אינך חבר עמותה?
    דילוג לתוכן