גישת SPA ,מתבססת על ההכרה כי תנועה מאורגנת מכוונת ומותאמת תלויה במציאות של סכימת גוף מוטורית וסנסורית תקינה. סכימה זו תלויה בהולכה של גירויים סומטוסנסוריים מהפריפריה  למרכזים המוחיים, וביכולת ביצוע תנועות עצמוניות.

יסוד נוסף המנחה את החשיבה הקלינית בגישה הוא ההכרה בעקרונות התיאוריה של CPG's  Central Pattern Generators , שמשמעותו הקלינית היא שאין צורך להתמקד בהתערבות הטיפולית על למידת זחילה, הליכה וכו' שהן תבניות מוטבעות, אלא לחפש את המקור הסומטוסנסורי, המעכב ביצוען.

בגישה מזהים קבוצות שרירים "מוזנחות" – אשר הגוף אינו מפעילן כמו קבוצת האבדוקטורים , בילדים, המפתחים טונוס מוגבר של אדוקציה. ( נקודת המבט משתנה מחשיבה כי הפתולוגיה נמצאת באדוקטורים – בעלי המתח הגבוה להכרה כי הפתולוגיה באבדוקטורים – ה"היפוטוניים").

במהלך ההתערבות הטיפולית מופעלת התנגדות ידנית סטטית למשך זמן ארוך בכוון הפוך לתנועה הרצויה עד שמתקבלת תגובתיות של האבדוקטורים (  החוק השלישי של ניוטון )..   פעילות זו "מלמדת" את קבוצות השרירים לפעול בכוון מתאים לשם חזרה לבסיס התמיכה    ( Direction Specific Adjustment,ו APA – Anticipatory Postural Adjustment )

לאחר שהשרירים "למדו" לפעול והמטפל רואה רמז לתנועה – דרגת כוח 1 , מתחיל חיזוק שרירים ע"פ הטכניקות המקובלות בחיזוק שרירים (  תמיכה לכוח 2 וכו,).. רק כאשר הילד –תינוק מצליח לפעול בכוח 3 יש מקום להתחיל בביצועים תפקודיים: תרגול בתוך משחק  בישיבה עם פיסוק, הליכה צידית ועוד. בשלב זה מתאים להיעזר בעזרים כמו Terra Tog  או חליפת Spio. המאפשרים או מקלים על ביצועים למשך זמן ארוך יותר ועל ההשתתפות (participation .).

גישה טיפולית  כזו מפחיתה את עצמת הטונוס האדוקטורי המוגבר, שעלה  כ"פיצוי" לחסרים באבדוקטוריים. בעקרון דומה מושגות תוצאות מהירות וטובות גם על ידיים בילדים עם המיפלגיה.

קבוצות שרירים "מוזנחות" ניתן למצוא אצל ילדים רבים , הסובלים מקשיים פרקסיים בשל לקות סומטוסנסורית, וקושי לשלוף את השרירים  בתזמון ,בכוון ובעוצמה הנכונים. טכניקות דומות לעיל משפרות את היכולת הביצועית בילדים עם קשיים ביצועיים כמו ב DCD .