משפחה ומטפלים- שותפויות במהלך החיים
FAMILY–PROFESSIONAL COLLABORATION IN PEDIATRICREHABILITATION: A PRACTICE MODEL. MIHEE AN AND ROBERT J. PALISANO
DISABIL REHABIL, 2014; 36(5): 434–440
משפחה ומטפלים- שותפויות במהלך החיים
במאמר זה אביא הצעה לתבנית עבודה המציגה שיתוף פעולה של מטפלים ומשפחה בתהליך הטיפול בילד. כיוון שהמשפחה היא הבסיס היציב בחיי הילד , והמטפלים הם הגורם המתחלף בחיי המשפחה- כל משפחה בונה עם השנים שותפויות רבות עם מטפלים שונים. שיתוף פעולה טוב יביא לטיפול טוב יותר ומקדם יותר עבור הילד.המודל המוצע הוא- תהליך טיפול אשר כולל הערכה של היכולות והקשיים של הילדים, הצבת מטרות טיפול, תכנון טיפול, ביצוע הטיפול והערכת יעילות הטיפול- כל זאת בתהליך משותף של המשפחה והמטפלים. המודל מבוסס בעיקרו על הפרסום של ר' פלסיאנו ומ' אן מ2014*
קיימת שנים רבות הסכמה, שמקבל השירות בהתפתחות הילד, אינו הילד בלבד, אלא משפחתו כולה. והשירות הרצוי הוא שירות ממוקד משפחה– FAMILY CENTER SERVICE . מה משמעות הדבר? כיצד ניתן ליצור וליישם שיתוף פעולה כזה? שאלה זו על שיתופי פעולה בין מטפלים ומשפחות מעסיקה משפחות ואנשי מקצוע רבים.
בשיחה והערכה משותפת בודקים את צרכי הילד והמשפחה, רצונותיהם ויכולותיהם. משתמשים במדד ה COPM ומדרגים את חשיבות הפעילות הרצויה (ציון 10 נכתב לצד הפעילות הכי חשובה למשפחה ולילד). אחרי דירוג החשיבות, מדרגים את הביצוע של אותה פעילות כיום. (ציון 10 נכתב ליד פעילות שמבוצעת בצורה מצויינת לפי הערכת המשפחה והילד)
לדוגמה: 3 פעילויות מתחום התנועה:
חשיבות לילד ולמשפחה | דירוג הביצוע הנוכחי | |
ישיבה יציבה, | 8 | 7 |
עמידה עצמאית | 6 | 9 |
הליכה יציבה בתוך מבנה | 9 | 4 |
מומלץ לשוחח ולכתוב גם במילים איך המשפחה מקווה לראות את ביצוע המיומנות
אחרי פרק הזמן המוגדר עבור המטרות.
המשפחה והמטפל מגדירים ביחד כיצד תתקדם תוכנית הטיפול ומהם התפקידים של המשפחה והמטפל בתהליך.
תפקיד המשפחה בדיון: מהם המשאבים שעומדים לרשותם, מהם העוצמות וההעדפות של המשפחה, מה ההתאמות הנחוצות לתרבות המשפחה לקהילה ולילד עצמו.
תפקיד המטפל בדיון: לספק מידע על סמך הניסיון הטיפולי שלו וההוכחות המחקריות. לתת מידע זה באופן מילולי, כתוב ומקוון. המטפל צריך לעזור למשפחה ליצור קשר עם אנשי מקצוע ומשפחות נוספות. המידע צריך להגדיר מה צריך להתקיים על מנת שהילד ישיג את המטרות שנבחרו ומה סדר היום המומלץ שבתוכו יש צעדים לקראת השגת המטרה.
בסיום הדיון צריכים להגיע להסכמה מה יהיה ההבדל בתפקוד כאשר ההתערבות תחשב למוצלחת. ומתי במהלך היום נכון לפעול עם הילד להשגת המטרות. שאלות מומלצות לעזרה בשלב זה הם:
מסגרת זמן ומקום:
)למשל: אם הקושי הוא ישיבה- "באילו מצבים או מקרים קשה לו לשבת?"(
הגדרת תפקידים:
דוגמה לתוכנית של פעילות יומיומית להשגת מטרה:
הליכה יציבה של הילד בתוך מבנה
שעה | פעילות שגרתית | פעילות של הילד | משתתפים ותפקידים |
7:00- 8:00 | קימה והתארגנות
לבית הספר |
ירידה במדרגות | אבא/ אמא:
ליווי ורמז מילולי או תחושתי |
16:00- 18:00 | מנוחה ומשחק בבית | רכיבה על תלת אופן
במגרש סמוך |
אמא: השגחה; אח: משחק עם הילד, עזרה- רק אם הילד מבקש |
בחלק זה של המודל המשפחה והמטפל מתרגלים עם הילד לפי התוכנית ומקיימים שיחה קבועה על התוכנית. השיחה כוללת התייחסות להערכת יכולת הביצוע של התוכנית:
" האם הצלחנו לבצע את התוכנית שבנינו?"
"האם הפעילויות שתכננו היו טובות?"
ההורים והמטפלים צריכים בשלב זה לשתף במחשבות ובתצפיות- האם יש שינויים במצבו של הילד, ביכולותיו, בהצלחות ובאתגרים. בשלב זה צריך לבדוק שוב אם התוכנית מתאימה לצרכי המשפחה והמשאבים המשתנים.
אם ההתערבות הצליחה-כיצד נתקדם.
אם לא הצליחה, או- אם עלו קשיים לא צפויים, דנים בפתרונות אפשריים ומשנים את תוכנית ההתערבות בהתאם לכך.
בזמן בו נקבע מראש להשגת המטרות יש לבדוק אם המטרה אכן הושגה, המשפחה והמטפל צריכים לסכם ביחד:
האם ההתערבות הייתה יעילה?
האם המטרות הושגו?
אך הילד מבצע את התפקוד כיום?
איזה יכולות יש למשפחה לעזור בהמשך התוכנית ? היכן יש פחות יכולות לתמוך בתהליך?
FAMILY–PROFESSIONAL COLLABORATION IN PEDIATRICREHABILITATION: A PRACTICE MODEL. MIHEE AN AND ROBERT J. PALISANO
DISABIL REHABIL, 2014; 36(5): 434–440
הצטרפו לניוזלטר שלנו והיו ראשונים לקבל
תכנים חדשים מהאתר ישירות למייל שלכם