1. אז מה זה בעצם פיזיותרפיה התפתחותית?
פיזיותרפיה הוא מקצוע קליני- מקצוע שעוסק באבחון וטיפול בתינוקות וילדים עם עיכובים או ליקויים מוטורים ותחושתיים- כלומר בתחום התנועה והחוש. כמובן שכדי לזהות עיכובים וליקויים צריך להכיר לעומק התפתחות נורמלית.

2. למה דווקא תנועה כל כך חשובה?
תנועה תקינה היא אחד הדברים המורכבים בטבע. מחשבים יכולים לנצח בשחמט אבל טרם נבנתה מכונה שמסוגלת לחקות את הגיוון והמורכבות של התנועה האנושית.
תנועה היא הבסיס להרבה מיומנויות אחרות- קוגנטיביות ,ותקשורתיות.
למשל- מספר דוגמאות: תינוק שמתקשה לייצב את ראשו יתקשה למקד מבט ולחייך לאמו.
תינוק שמתקשה להושיט את רגליו וידיו (סביב גיל 4 חודשים) יתקשה לחקור צעצועים וללמוד על העולם (אגב גם הושטת הרגליים חשובה וכדאי לתרגל אותה).
תינוק שמתעכב בזחילה יתקשה לחקור את סביבתו ולחוש שליטה. כלומר תנועה טובה ותקינה נותנת בסיס למגוון תחומים התפתחותיים.

3. אז איך יודעים שתינוק שלנו מתפתח כהלכה מבחינה מוטורית?
בגדול אנחנו מסתכלים על שני צירים עיקריים- התזמון והאיכות. לכל דבר יש טווח של נורמה. זה לא מדע מדויק.
בהתחלה התנועה של התינוק הנולד היא מגוונת, רבה ומערבת את כל הגוף. כך היה גם רחם (תנועה היא דבר קדום שניתן לראות כבר בשבוע 9 תוך רחמית).
בגיל חודשיים בערך שליטת הראש טובה יותר והתינוק ממקד מבט ומחייך.
ככה ממשיכים להסתכל על מה שאנחנו קוראים לו אבני דרך- היפוכים (קודם בטן גב סביב 4 חודשים ולאחר מכן גב בטן סביב 6 חודשים) זחילת ציר (6 חודשים בערך) ובהמשך זחילת גחון , זחילת שש , התיישבות ישיבה (טווח של 7-10 חודשים בערך) , קימה לעמידה עמידה והליכה.
אבל חשוב – אנחנו מדברים על רצף גמיש. יש תינוקות שקודם יזחלו ואחכ יתיישבו, יש כאלה שייעמדו ואחכ יתיישבו. אנחנו רוצים לראות טווח גילאים שבו התפקוד מתרחש.
מבחינת האיכות- יש מספר דברים שצריך לבדוק-
א. האם התנועה סימטרית ? מגיל 4 חודשים בערך אנחנו רואים קו אמצע- קו דמיוני שחוצה את הגוף לאורך ומחלק אותו לימין ושמאל. התנועה צריכה להתבצע בשתי הידיים ובשתי הרגליים למשל. אם רואים שיד אחת מתפקדת פחות טוב צריך לגשת לבדיקה.
יש דברים שמתחילים קודם לצד אחד ורק אחכ לשני. למשל היפוכים- בד"כ מתהפכים קודם לכיוון אחד אבל לאחר כשבועיים של ניסיונות אנחנו מצפים לראות שהתינוק מסוגל להתהפך לשני הכיוונים.
ב. האם התנועה זורמת, הרמונית. איך התינוק מושיט? זוחל? מתיישב? האם נחוץ לכך המון מאמץ או שזה מתבצע בקלות. האם התנועה חלקה וזורמת או קטועה ולא מדויקת.

4. הורים רבים מודאגים מהזחילה של התינוק שלהם. על מה כדאי להסתכל בזחילת התינוק? מה הדגשים החשובים?
קצת רקע על זחילה. זחילה היא אבן דרך חשובה מאוד. היא נותנת לתינוק אפשרות לחקור את הסביבה הפיזית ולהתרחק מההורה. כמובן שעם ההתרחקות מגיע החשש והרצון להתקרב מחדש. כלומר זחילה מאפשרת גם התפתחות רגשית.
תינוקות שמתחילים לזחול מרבים להיכנס מתחת לשולחנות, מאחורי רהיטים- כך הם לומדים את גבולות גופם את סביבתם. כלומר יש כאן מרכיב תפיסתי קוגנטיבי חשוב.
דבר נוסף שמתרחש הוא התפתחות השפה. תינוקות זוחלים מתחילים לחבר הברות, לקרוא בקול. עם ההתרחקות מגיע הצורך לקרוא להורה מרחוק. כלומר גם מרכיב תקשורתי – שפתי.
נשיאת המשקל על ידיים פשוטות- ישרות , השליטה בשריריי הבטן והגב וחיזוק חגורת הכתפיים נותנים בסיס לייצוב השכמה והכתף החשובות ליכולות המוטוריקה העדינה- אחיזות עדינות, שחרורים (פתיחת כפות הידיים) רצוניים.
על מה צריך להסתכל? כמו שאמרנו- על התזמון ועל האיכות. מתי ואיך. סביב 7 חודשים צריך לראות ניצנים של זחילה. יש שיתחילו בזחילת גחון- קומנדו. לפעמים סימטרית ולפעמים לא סימטרית. אם הזחילה אינה סימטרית, כפי שאמרנו קודם סימטריה היא דבר חשוב צריך לבחון האם שאר הפעילויות המוטוריות סימטריות- ההושטות, האחיזות, ההיפוכים.
יש תינוקות הזוחלים על הישבן- לתינוקות אלו לפעמים יש גמישות יתר והם מקבעים את פלג גופם התחתון ומניעים עצמם עם הידיים בישיבה.
שימו לב שלשינוי הסביבה מרכיב חשוב בתנועה . המצע עליו מונח התינוק עשוי להשפיע על הביצועים המוטורים שלו. כך למשל על פרקט חלק יותר קשה לזחול. לעומת זאת על ספוג קשיח יש יותר הענות וזה יכול להקל על הזחילה.
מומלץ לפעמים לעצור ולהסתכל על הסביבה בה הילד פועל. אולי כדאי להרחיק חפצים ולפתוח מרחב לזחילה. אולי כדאי לפזר מכשולים נמוכים לתת לתינוק לעבור מעליה. אולי להפשיט את התינוק עד לטיטול אם הבגד מסרבל את תנועתו. יש תינוקות המזיעים בכפות הרגליים. אולי להלביש גרביים נגד החלקה ? לרענן את המבט ולשנות מעט לפעמים משנה את הפעילות המוטורית.

5. ומה לגבי ישיבה? פעם אמרו שאסור להושיב תינוק עד שהוא מתיישב לבד…
גם כאן תלוי מתי ואיך.
ישיבה חשובה מאוד להתפתחות. אם נשים עצמנו במקום התינוק- מגובה של 20 30 סנטימטרים פתאום התינוק עולה לגובה של כ50 סנטימטרים. שדה הראייה גדל וכך ההכרות עם הסביבה.
פרט לכך שתי הידיים מתפנות לחקירה ומשחק משותף- אפשר להכניס ולהוציא ממיכל, להשליך למרחק, לחבר חלקי משחק שונים. כל אלו דוגמאות לפעולות קוגנטיביות. ממש הבסיס לחשיבה מתמטית, הנדסית, סיבה ותוצאה.
דבר נוסף שמתרחש הוא קוליות חדשה. אברי הבטן פועלים טוב יותר, הסרעפת , קנה הנשימה והגרון. התינוק מסוגל לקוליות חדשה. הברות מצטרפות וג'סטות חדשות מופיעות.
רוב התינוקות רוכשים ישיבה עצמאית עד גיל 9 חודשים. תינוקות שמאחרים צריך לשקול כל מקרה לגופו אבל יתכן שכדאי להושיב בצורה מבוקרת ומותאמת כדי לאפשר להם לחוות את כל האפשרויות שהישיבה נותנת.

וכאן נקודה נוספת- כל אבן דרך חדשה שהתינוק רוכש משנה גם את התייחסות הסביבה אליו. תינוק שמתחיל לשבת כבר נתפס יותר כ"פעוט". תינוק שמתחיל ללכת- כילד קטן. עם השתנות נקודות המבט של הסביבה משתנה התקשורת איתו- הציפייה, הפנייה המילולית. זה משפיע כמובן גם על התפתחותו. הכל משולב. התנועה, המשחק, השפה והשפעת הסביבה.

6. והליכה? מתי היא צפויה? איך נדע שהיא תקינה?
הליכה מתחילה בד"כ סביב גיל שנה. תמיד יש את המקדימים ואת המאחרים מאוד. אם התינוק לקראת גיל שנה וחצי וטרם רואים ניצני הליכה אז צריך ללכת לבדיקת רופא ופיזיותרפיסטית.
בשביל הליכה התינוק זקוק לשווי משקל טוב בעמידה וליכולת ההנעה קדימה. בגלל זה נראה את התינוקות מתאמנים הרבה על עמידה ללא תמיכה ודוחפים עגלה או כיסא ברחבי החדר. הליכה היא פעולה מורכבת מאוד. היא דורשת זקיפות קומה, מוטיבציה, כח שרירים סבולת לב ריאה.
השאלה שבדרך כלל מעסיקה הורים היא מתי הילד ילך. אבל הטווח נורמלי הוא רחב.
בהליכה נרצה לראות סימטריה בין הרגליים . בתחילה אין תנועה רבה בקרסול (בניגוד למבוגר). רק לקראת גילאי שנתיים שלוש נראה תנועה יותר נשלטת ומופרדת.
שימו לב שבתחילה הידיים יהיו מורמות ומקובעות. עם ההתנסות הידיים ירדו מטה ויהיו חופשיות לאחיזות חפצים.

7. אז אם הוא כבר הולך מתי כדאי לקנות נעליים?
בד"כ ממליצים על שבועיים שלושה של הליכה יחפים ורק לאחר מכן. עדיין כדאי להסתכל על התמונה הגדולה יותר. אם אתם משפחה שמטיילת , אם התינוק מתעצבן מישיבה בעגלה, אם כפות הרגליים שלו מזיעות- כל מקרה לגופו. בהתפתחות אין כללים מוחלטים. אפשר להיות עם נעליים למספר שעות בחוץ ולחלוץ בבית למשל.
לפעמים אנחנו ממליצים לילדים גמישים במיוחד או עם חוסר יציבות של קרסוליים להתנסות קצת עם נעליים כדי לייצב את המפרק. כלומר- כל מקרה לגופו.
בהתפתחות תקינה כדאי שהנעל תהיה גמישה אך יציבה עם בידוד טוב מהסביבה ושניתנת לניקוי.

8. מה אנחנו ההורים יכולים לעשות כדי לתרום להתפתחות המוטורית של התינוקות שלנו?
ראשית לעצור ולהסתכל. גם על התינוק וגם על הסביבה.
האם הסביבה והמצע מאפשרים תנועה? האם מזרן הפעילות רך מידי והתינוק שוקע בתוכו או שהוא בסיס יציב ליציאה לפעולה?
כיצד אתם מניחים את התינוק? תינוקות זקוקים לזמן על שכיבה על הבטן. מאז הנחיות להשכבה על הגב אנחנו רואים יותר קשיים בשליטה ביישור הראש. זמן שהות בטרמפולינות ובסל קלים צריך להיות מאוזן עם זמן שהות בשכיבת אפיים.

השכיבה על הבטן חשובה להתפתחות שריריי הצוואר, הגב הידיים והרגליים. כפות הידיים המונחות על המשטח נפתחות לאט לאט והקשתות נבנות.
מה עם שכיבה על הצד? כל צד בנפרד. זה יעודד את שריריי הצוואר הצידיים והושטות כמו גם את שריריי בית החזה.
בקיצור- לגוון.

צעצועים- כמה צעצועים אתם מניחים סביב תינוקכם? חישבו על עצמכם מוקפים בגירויים – ראייה שמיעה, מגע. חלקנו פשוט נעדיף לברוח לחדר שקט. בחרו צעצוע אחד או שניים, תנו לילד לחקור ולהכיר אותו. אתם יכולים לאפשר בחירה בין שניים אבל הימנעו מ"הצפה".
המקום בו תניחו את הצעצוע משפיע גם הוא. אולי לתלות בקו אמצע? אולי דווקא בצד. אולי להרחיק מעט כדי לעודד זחילת ציר או זחילה קדימה? מה נכון לתינוק שלכם?
ואיפה אתם? לידו ? מעודדים את החקירה? חוקרים במקומו? תנו לו זמן ועידוד שקט.

והסביבה הרחבה יותר- האם היא רועשת, סואנת? תינוקות קטנים האינטגרציה- השילוב החושי שלהם עדיין מתהווה. גרייה חושית חזקה לא מתאימה ליכולות הויסות.

האם הצעצועים מגרים לחקירה ופעילות? פעמים רבות התינוק גדל והוא כבר בן 8 ו9 חודשים אבל הצעצועים הם עדיין קשקשנים . אפשר להוסיף צעצועי סיבה ותוצאה, מיכלים הנכנסים אחד בשני , לוחות משחק.

9. מה עם מסכים? מומלץ?
ההנחיה של ארגון רופאי הילדים בישראל היא להימנע עד גיל שנתיים. חישבו רגע כיצד הפלאפון משפיע על החקירה והתנועה הספונטנית של ילדכם. חישבו על עצמכם בתור תינוקות.
מהניסיון האישי שלי לא רק הילדים אלא גם התינוקות הופכים יותר יושבניים- סדנטרים. יותר בסל קלים, יותר מול מסכים.

10. אם אנחנו חושבים שיש דבר מה לא תקין בהתפתחות הילד?
לא להישאר עם זה לבד. טיפות חלב הם מקומות טובים להעלות את החשש- גם מול האחיות וגם בבדיקות הרפואיות שם או אצל רופאי הילדים.
פיזיותרפיסטיות מבצעות בדיקות סטנדרטיות- מהימנות ותקפות ויכולות להדריך ולטפל. לפעמים מפגש אחד יכול לשנות ולפעמים צריך יותר.