מאילוץ לסטנדרט בעקבות המלחמה

הדרישה לטיפולים בתחום התפתחות הילד עולה מדי שנה. התורים המתארכים כתוצאה ממחסור במטפלות הובילו בין היתר לפריחה בטיפולים מקוונים – בעיקר בשוק הפרטי. מה שהחל כאילוץ בתקופת הקורונה נעשה נפוץ במלחמה, אך גורמי המקצוע חלוקים בדעותיהם באשר לתועלת של טיפול כזה.

היתרונות והאתגרים של טיפול מרחוק

המציאות הביטחונית אילצה משפחות רבות להישאר בבית, וכתוצאה מכך, טיפול מרחוק הפך מחלופה זמנית לכלי מרכזי בשירותי התפתחות הילד. עם זאת, מומחים בתחום מסבירים כי אין מדובר בפתרון מושלם.

נאווה גלקופ, פיזיותרפיסטית התפתחותית ויו”ר העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו, ציינה:

“הטיפול מרחוק הצטייר כאפשרות טובה פחות, גם כי השימוש בו התרחב בתקופות הקורונה שבהן הוא היה פתרון שנולד מתוך אילוץ. נכון שאחת הסיבות לטיפול מרחוק היא ההמתנה הארוכה בתור לטיפול פרונטלי, אבל הוא גם עומד בפני עצמו ויש לו המון יתרונות”.​

לדבריה, השינוי המרכזי בטיפול בילדים נובע מהבנת הצורך לכלול את ההורים באופן פעיל יותר בתהליך:

“המחקרים כיום מראים שכדי להשיג תוצאות טובות חייבים להתחשב בדינמיקה המשפחתית ובמאפיינים הייחודיים של כל משפחה, אחרת זה לא יעבוד בטווח הארוך. עבודה עם המשפחה היא זו שמשנה את טווח היכולות של הילד. טיפול פרונטלי של 45 דקות עם איש מקצוע, ללא עבודה יומיומית עם המשפחה, אינו מספק. שיח משותף מביא להתקדמות טובה יותר”.​

גם ד”ר דורית שמואלי, מנהלת תחום התפתחות הילד בחטיבת הקהילה של שירותי בריאות כללית, מתייחסת לנושא ואומרת כי:

“רבים בתחום יגידו שעדיף טיפול היברידי – שילוב של טיפול מקוון ופרונטלי – ועדיין, רוב אנשי המקצוע מסכימים שהאבחון עצמו צריך להיות פנים אל פנים, בעיקר במקצועות ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה”.​

לדבריה, שילוב בין טיפול מקוון לפרונטלי עשוי להביא לתוצאות טובות יותר, אך ישנם מקרים שבהם לא ניתן להחליף את המפגש הפיזי בין המטפל לילד.

כיצד המערכת מסתגלת לשינוי?

עם העלייה בביקוש לשירותי טיפול מקוון, קופות החולים והמוסדות הרפואיים מנסים למצוא את האיזון הנכון בין טיפול מרחוק לבין טיפול פנים-אל-פנים. בשנת 2024, שירותי בריאות כללית דיווחו על 14,000 מפגשי טיפול מקוונים, כמעט כפול מבשנת 2021​.

לקריאה נוספת